| בר"ע (ארצי) 53871-07-23 מנחם טובינה נ' פתחי חסין | |
| במקרה ייחודי זה המשיב (מי שטוען להיותו עובד) מבקש לגלות את מיקום המבקש-מעסיקו. אמנם ייתכנו מקרים בהם תהא רלבנטיות לנתוני המיקום של המעסיק, והוא אינו חסין באופן מוחלט מצו גילוי נתוני מיקומו, אך צו כאמור אינו שכיח, בפרט כאשר העבודה מתבצעת בחצרי המעסיק. בעניין זה על מבקש הגילוי לשכנע כי נתוני המיקום של המעסיק עשויים לתרום להכרעה ברורה, דהיינו הם בעלי משקל ראייתי פוטנציאלי רב בסוגיה עובדתית קונקרטית השנויה במחלוקת, ונמצאת בליבת הסכסוך הנדון. . המשיב הגיש תובענה כנגד המבקש בגדרה טען להיותו עובד של המבקש, ועל יסוד זאת תבע תשלום זכויות שונות. המבקש טען כי יש לדחות את התובענה תוך שהכחיש קיומם של יחסי עבודה. בקשת רשות הערעור נסבה על החלטה מקדמית של ביה"ד האזורי בגדרה ניתן צו לחברת פלאפון להמציא למשיב (התובע הטוען לקיומם של יחסי עבודה), דוח איכון של הטלפון הנייד של המבקש (הנתבע-המעסיק) עבור תקופה של כחצי שנה. . בית הדין הארצי לעבודה נתן רשות ערעור, קיבל את הערעור ופסק כי: אין חולק כי תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" וזאת כאמצעי להגברת יעילות הדיון וקידום חקר האמת בגדרו. יחד עם זאת, גם גילוי נרחב אינו בלתי מוגבל, והוא מותנה בהיות המידע רלבנטי, כשלמבחן הרלבנטיות היבט צר ורחב, וכן במידתיות הגילוי בראי האינטרסים הנוגדים. את התנאים שהוגדרו בפסיקה למתן צו גילוי מסמכים יש ליישם בשים לב לפגיעה בפרטיות הקיימת בצו לגילוי נתוני מיקומו של בעל דין כרוך. לפי הפסיקה, במסגרת האיזון שבין מידת הרלוונטיות של צו האיכון המבוקש ובין פגיעתו בזכות לפרטיות, על בימ"ש לבחון אם יש בנתוני המיקום כדי לתרום להכרעה ברורה (דהיינו, אם הם בעלי משקל ראייתי פוטנציאלי רב) בסוגיה עובדתית קונקרטית השנויה במחלוקת בין הצדדים. אשר לרלבנטיות במובן הרחב, כבר נפסק כי יש לבחון את היקף הגילוי על ציר הזמן; סוג המידע – זיקתו לבעל דין בהליך, שם התובע, ולא לצד שלישי להליך; אופן מסירת המידע, כאשר נתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף", היינו מידע אודות מקום הימצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו, הרי שנתוני האיכון יועברו קודם כל לעובד, אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף; אשר לדרישת המידתיות, יש לבחון, בשים לב ליריעת המחלוקת, אם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויות התובע, שלא על דרך הגילוי. ייחודו של המקרה דנן הוא בכך שהמשיב (העובד או ליתר דיוק מי שטוען להיותו עובד) מבקש לגלות את מיקום מעסיקו (להלכה או למעשה). אלא שייתכנו מקרים בהם תהא רלבנטיות לנתוני המיקום של המעסיק. מעסיק אינו חסין באופן מוחלט מצו גילוי נתוני מיקומו, ואולם צו זה אינו שכיח, בפרט כאשר העבודה מתבצעת בחצרי המעסיק, ומצריך הסבר בדבר נחיצות מידע אודות היקף נוכחות המעסיק בעסקו, להבדיל מהיקף נוכחות העובד שם. הטעם לכך, שספק איזה ערך הוכחתי נתונים אודות היקף נוכחות המעסיק בעסקו או היקף היעדרותו (כגון עקב ניהול העסק מרחוק או היותו בסידורים אישיים) בעלי ערך הוכחתי, כשהנטל להפיג ספק זה בהתאם לאמות המידה שהותוו בענין פלונית הוא על מבקש הגילוי. כלומר, על מבקש הגילוי לשכנע כי נתוני המיקום של המעסיק עשויים לתרום להכרעה ברורה, דהיינו האם הם בעלי משקל ראייתי פוטנציאלי רב בסוגיה עובדתית קונקרטית השנויה במחלוקת בין הצדדים, ונמצאת בליבת הסכסוך הנדון. במקרה דנן, בשים לב לטיב המחלוקת, פוטנציאל התרומה הנמוך של צו גילוי מיקומי המבקש להכרעה בה, העדרן של ראיות בשלב זה, ופגיעה בפרטיות הכרוכה במתן צו איכון, צו האיכון שהוצא ביחס למבקש מבוטל; ודוק, אמנם הפגיעה בפרטיות מוזערה באמצעות הגבלת תקופת הצו. אולם מזעור פגיעה זו (הנבחן במבחן הרלבנטיות במובן הרחב) אינו מייתר את הצורך לבחון תחילה את תרומתו הפוטנציאלית של הצו לליבון המחלוקת (במסגרת מבחן המידתיות במובן הצר); אף אם באופן תיאורטי היתה מבוססת הרלבנטיות, על כפל פניה, היה מקום לבחון אם מתן צו לנתוני המיקום של המשיב אינו מספיק ומה ערכו המוסף. כמו כן, היה מקום לבחון אם המשיב נתן שירותים לקבלנים נוספים, ובאיזו מידה, לא ראויה להתלבן בדרכים חלופיות שלהן פוטנציאל גבוה יותר להכרעה במחלוקת ממוקדת זו. |
תפריט