| ת"א (עכו) 18023-07-20 מני ספוזניק נ' קופת חולים כללית |
| . בית המשפט פסק כלהלן: העובדה כי הרופא שוחח עם צד שלישי, הוא נציגת מעסיקו של התובע, אודות עניינו הרפואי-הפרטי של התובע, ללא הסכמתו של זה, מהווה, כשלעצמה, הפרה של חובת הסודיות המוסדרת בהוראת סעיף 19 לחוק זכויות החולה וכן בהוראת סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות. כמו כן, השיחה הנ"ל בין הרופא לבין נציגת מעסיקו של התובע מהווה פרסום הנוגע למצב בריאותו של התובע, מעשה אשר מהווה פגיעה בזכות הפרטיות של התובע בהתאם להוראת סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות. אכן, מעשהו של הרופא, שהתבטא בקיום שיחה עם נציגת מעסיקו של התובע ומסירת פרטים הנוגעים לעניינו הפרטי של התובע, נעשה בתום לב, ולא בכוונה לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של התובע. יחד עם זאת, אין בכך להקים הגנה מפני העוולה האזרחית שבוצעה על ידי הרופא. על מנת שתתגבש הגנת תום הלב המוסדרת בהוראת סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, יש להוכיח שני יסודות מצטברים: כי המעשה שגרם לפגיעה בפרטיות נעשה בתום לב, וכי המעשה נעשה באחת הנסיבות המתוארות בסעיף 2(א) עד (ו). מכאן, אין די בכך כי המעשה נעשה בתום לב. משלא התקיימו בעניינו של התובע הנסיבות המתוארות בחלופות שבסעיף 2 לחוק, לא קמה לזכותו הגנת תום הלב, שכן, אין לומר כי הרופא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות, או שהייתה עליו חובה חוקית או מוסרית או מקצועית לעשות את המעשה, או שהוא עשה את המעשה תוך ביצוע עיסוק כדין ובמהלך עבודתו הרגיל שלא דרך פרסום ברבים, או שהפגיעה הייתה על דרך הצילום או הפרסום בנסיבות המתוארות בסעיפים (ה) ו-(ו). בצד כל אלה, התובע לא הוכיח, במידה הנדרשת בדין, כי הרופא מסר באוזני נציגת מעסיקו של התובע מידע רפואי בעניינו של התובע, מלבד הודעתו לנציגה הנ"ל כי אישורי המחלה אכן ניתנו על ידו. אומנם, מסירת מידע כאמור בדבר היות התובע בחופשת מחלה לפי אישור מחלה שניתנו על ידי הרופא מהווה הפרה של חובת הסודיות המעוגנת בחוק זכויות החולה ומהווה פגיעה בפרטיותו של התובע לפי חוק הגנת הפרטיות. יחד עם זאת, יש לייחס משקל ממשי, בבוא בית המשפט לקבוע את הפיצוי שיוטל על הנתבעת בגין ביצוע עוולה כאמור, את העובדה כי לא הוכח כי הרופא מסר לנציגת מעסיקו של התובע פרטים נוספים הנוגעים למצבו הרפואי של התובע. ועוד, הרופא לא ביצע את המעשה הפוגע בכוונה לפגוע בזכותו של התובע לפרטיות ולפגוע בשמו הטוב. לא מדובר בהגנה מפני אחריות לביצוע העוולה, אך מדובר בנסיבה רלבנטית לגובה הפיצוי שיקבע. לאור כל האמור, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 15,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪. פורסם בנבו |
תפריט