| ת"א (צפת) 59764-06-19 אוריאן מימון נ' אהרון עזרא | |
. ענייננו בסכסוך שכנים בעלי חלקות גובלות המופרדות על ידי קיר תומך. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לקיר ההפרדה והשימוש בו. התובעת עתרה למתן צו להריסת המדרגות וחדר הילדים הבנויים בצמוד לקיר ההפרדה; צו מניעה שיאסור על הנתבעים להטריד אותה ואת בני משפחתה ולפגוע בפרטיותם. נוסף על כך, התובעת עתרה לפיצוי כספי בגין מטרד, אובדן הנאה, עוגמת נפש, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה. . בית המשפט פסק כלהלן: סעד מסוג צו הריסה, במיוחד בבתי מגורים, הינו סעד מרחיק לכת. על התובעת היה להוכיח בראש ובראשונה את עצם חריגות הבנייה אשר גורמות לה לאי נוחות ולמטרד על מנת שבית המשפט ישקול מתן הסעד. הוכחה באופן כללי הפרת חובה חקוקה וחריגה מהיתר הבנייה. אולם, לא הוכחה הטענה לבניית מדרגות הכניסה לבית הנתבעים בניגוד להיתר ובניית חדר הילדים בקו אפס. משכך, התובעת אינה זכאית לסעד מסוג צו הריסה. בנסיבות דנן, אין התובעת זכאית אף לפיצוי כספי בגין ראש נזק זה, שכן לא הוכחה חריגת הבנייה אשר היוותה, לטענת התובעת, את הסיבה לאי הנוחיות ולמטרד. עם זאת, התובעת הוכיחה באמצעות צילומים וסרטונים שלא נסתרו כי הנתבעים מפריעים לה ומטרידים אותה באופן מתמשך וכי הפגיעה בה היא מהותית ואינה קלת ערך. הנתבעים ניסו להפחית ולצמצם מערך הפגיעה בתובעת וטענו לזוטי דברים. אולם, לא ניתן לקבל את הטענה שעה שכמות ההטרדות והימשכותן יוצרים אפקט מצטבר שלא ניתן להתעלם ממנו. התובעת הוכיחה פגיעה של ממש באורח החיים התקין שלה, אי נוחיות והטרדה של ממש מצד הנתבעים ובני משפחתם. התובעת הוכיחה כי הנתבעים הטרידו אותה ופגעו בפרטיותה. אומנם מדובר בחוויה נוראית שהתובעת חוותה מצד שכניה, אך הסכום המצטבר אותו דרשה התובעת עבור ראשי הנזק בגין המטרד והפרת הפרטיות בסך 400,000 ₪, הינו סכום מופרז ובלתי מוסבר. עבור ראש נזק זה, יש לפצות את התובעת בסך 60,000 ₪. יש להורות לנתבעים להימנע מכל הטרדה והפרת פרטיות מצידם כלפי התובעת ובני משפחתה בכל דרך או באמצעות צד ג'. פורסם בנבו |
תפריט