| בש"פ 4981-23 פלוני נ' מדינת ישראל | |
. ערר על החלטה של בימ"ש מחוזי לנוער, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לגילוי חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ. רקע: לעורר מיוחסות עבירות שונות בנסיבות מעשה טרור. ראיה מרכזית נגד העורר היא חוות דעת של מעבדת דנ"א ביחס לדנ"א שנמצא על גבי אבן שהייתה בזירת האירוע מושא כתב האישום. בהחלטה מושא הערר נדחתה בקשת העורר להעביר לידיו את נהלי מעבדת הדנ"א והמעבדה הביולוגית; "כל נוהל וכל ראיה" על תיקוף הכלים בהם נעשה שימוש במסגרת בדיקות המעבדה בעניינו; המדגם המלא שעל בסיסו נקבעה הסטטיסטיקה בחוות הדעת וכל חומר הקשור אליו – תוך שנקבע בין היתר כי המסגרת המתאימה לדון בבקשה לקבלת החומרים הנ"ל היא במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, כך שהבקשה תישמע לגופה בפני ההרכב שדן בתיק העיקרי. בנוסף, נדחתה בקשת העורר כי חומרים שהעבירה אליו המשיבה באופן שלדבריו אינו מאפשר את קריאתם, אלא באמצעות שימוש במכשיר ייעודי אשר אין ברשותו, יועברו לידיו בקבצי PDF או אקסל. . ביהמ"ש העליון (השופט י' אלרון) דחה את הערר מהטעמים הבאים: הסוגיה המרכזית העולה מהערר היא האם בקשת העורר לחומרי חקירה נכנסת לגדרו של סעיף 74 או סעיף 108 לחסד"פ. סעיף 74(א)(1) לחסד"פ קובע כי "רשאים הנאשם וסנגורו […] לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה […]". בפסיקה אומץ מבחן גמיש לקביעת המושג "חומר חקירה", אשר במסגרתו כל מקרה נבחן לגופו לפי מידת הרלוונטיות והזיקה של החומר המבוקש לאישום. כמו כן, נקבע כי יש להעניק למושג זה פרשנות מרחיבה, כך שיכלול גם חומר הקשור "לפריפריה של האישום". יחד עם זאת, נקבע כי אין לקבל בקשות כלליות וספקולטיביות הנעשות מתוך תקווה שיימצא דבר מה שיוכל לסייע לעורר. כן נקבע כי כאשר מסירת חומר מסוים עלולה לפגוע באינטרסים מוגנים אחרים, יש לאזן בין פגיעה זו לבין התועלת שתצמח מהחומר להגנת הנאשם – ככל שהתועלת שבהעברת החומר לנאשם מצומצמת יותר, תינתן עדיפות לאינטרסים המוגנים הנפגעים ממנה. בימ"ש זה, אשר נדרש בעבר לסוגיה זו בעניינים אחרים, קבע, כי ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות המחלקה לזיהוי פלילי, מעבדת דנ"א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, כך שהיא תשמע לגופה בפני ההרכב שדן בתיק העיקרי. כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ"א, שכן מדובר בהנחיות כלליות אשר אינן מייחסות לתיק זה או אחר. עוד נקבע, כי "תרשומות פנימיות" לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה. לא הוכח בענייננו קיומן של נסיבות המצדיקות את שינוי ההלכה שנקבעה בעניין זה. העורר מבקש לקבל לידיו, כאמור, "כל נוהל וכל ראיה" על תיקוף הכלים שנעשה בהם שימוש בבדיקות שנערכו בעניינו כאשר בא-כוחו שב וחוזר על בקשותיו לקבלת 'חומרי חקירה' פעם אחר פעם, בניסיון לקבל החלטה אשר שונה מההלכה. עוד צוין כי גם על פי העולה מהגדרת המבוקש בלבד, ניתן ללמוד על הכוללניות של הבקשה ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. למרות האמור ביהמ"ש מוצא לבחון את הבקשה לגופה. כעולה מעמדת המשיבה, מדובר בנהלי/הנחיות עבודה פנימיים, אשר אינם יוצרים "סטנדרט" לבדיקה ראויה אלא משמשים לנוחותם של עובדי המעבדות והעורר לא הצביע על טעם המצדיק את העברת הנהלים המבוקשים לטובת הגנתו. לנוכח האמור, ובשים לב להלכה כי תרשומות פנימיות אינן מהוות ככלל "חומר חקירה", אין לאפשר לעורר לעיין בנהלים המבוקשים מכוח סעיף 74 לחסד"פ. בכל הנוגע להליך תיקוף הכלים, הליך התיקוף מבוצע לפי פרוטוקולים פומביים חיצוניים הזמינים לכל, על כן, ככל שלעורר יש השגות כלפי הליך תיקוף הכלים והשימוש שנעשה בהם, באפשרותו לבוחנם בעזרת מומחה אשר ישווה את תוצאות התיקוף למול פרוטוקולי התיקוף הפומביים. זאת ועוד, העורר אף לא העלה כל פגם קונקרטי שנפל בעבודת המעבדות. אין לקבל את בקשתו, אשר הועלתה לראשונה בדיון בבימ"ש זה, להציג לביהמ"ש חומר חסוי נוסף במעמד צד אחד. ככל שלעורר יש טענות נוספות אשר לא הובאו לפני ביהמ"ש המחוזי או בהודעת הערר – אין זו המסגרת לבררן. יש לדחות גם את טענות העורר אף ביחס לקבלת נתוני המדגם הסטטיסטי, זאת, מחמת פגיעה בפרטיות הנבדקים שפרטיהם מצויים במאגר, ומאחר שלעורר הועברה טבלת שכיחויות של אללים באוכלוסייה הכללית, אשר באפשרותו להסתמך עליה בעת חקירת מומחי התביעה. מאחר שלפי הנטען יש קושי טכני בהעברת קבצי האיפיון הגנטי שהעורר קיבל בפורמט ייעודי, אך העורר רשאי לפנות למומחה דנ"א פורנזי מטעמו, שבאפשרותו יהיה לפתוח את הקבצים שהועברו אליו – טענות העורר במישור זה נדחות אף הן. כפי שהובהר בביהמ"ש המחוזי, בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ, מותב שידון בתיק העיקרי בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ, להבדיל מדיון בבקשה בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ, בפני שופט שאינו דן בהליך העיקרי, יוכל לתת החלטה מושכלת יותר, לקראת שמיעת עדויות אנשי המעבדה ובמהלכן ותוך כדי חקירת המומחים, נוכח בקיאותו בפרטי התיק, וכן יוכל להעריך בצורה מיטבית את הרלוונטיות של החומר להגנת הנאשם ואת משקלו, מה גם שבמידת הצורך יוכל המותב להורות על העברת חומרים נוספים לעיון ההגנה. פורסם בנבו |
תפריט