הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת בגרסה סופית מסמך גילוי דעת בעניין פרשנות המושגים "מידע" ו"ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" בחוק הגנת הפרטיות, ועל אילו נתונים חלות הוראות החוק

פרקים ב' ו-ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובעים מספר חובות החלות על בעל "מאגר מידע", כמו גם על מנהל המאגר, מחזיק המאגר, או המעבד את המידע מהמאגר. לצד זאת, חוק הגנת הפרטיות מקנה זכויות לנושא המידע, כלומר אדם שמידע אישי אודותיו נאסף ונאגר על-ידי בעל המאגר. 

בגילוי הדעת מבקשת הרשות להגנת הפרטיות להבהיר ולהדגים מהם "מידע" ו"ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות, וכן מהם סוגי הנתונים עליהם חלות הוראות החוק, בהתאם לפרשנות שניתנה להם בפסיקה, על-ידי בתי המשפט. 

יובהר כי "מידע" השמור באופן ממוחשב מייצר "מאגר מידע", וככזה מטיל על בעליו ועל המחזיק בו את החובות המנויות בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות שמכוחו (להרחבה – ראו במסמך המלא). 

חשוב לומר כי הדוגמאות המובאות בסקירה זו אינן רשימה סגורה או ממצה. ייתכנו סוגי נתונים  נוספים שיוכלו, בנסיבות מסוימות, להיחשב כ"מידע" או "ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם", וככאלו להיות מוגנים לפי חוק להגנת הפרטיות.

להלן תמצית בלבד של המסמך:

מהי "ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם"? 

סעיף 2(9) בחוק הגנת הפרטיות אוסר על שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה הידיעה. החוק אינו מגדיר את המושג "ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם", אולם בתי המשפט יצקו לאורך השנים תוכן למושג זה.

דוגמאות לנתונים שבתי המשפט הגדירו כ"ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם":

1.    כתובת מגורים
2.    מספר טלפון 
3.    פסילת מועמדותו של אדם למשרה 
4.    מספר חשבון בנק
5.    מספר כרטיס אשראי
6.    קופת החולים אליה אדם משתייך
7.    פנייתו של אדם לרשויות לצורך הגשת תלונה.

מהו "מידע"? 

סעיף 7 בחוק הגנת הפרטיות מגדיר מהו "מידע": נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו. 
"מידע" כהגדרתו בחוק מתייחס לנתונים על אודות אדם מזוהה או אדם הניתן לזיהוי באמצעים סבירים, וכן לאינפורמציה ממנה ניתן להסיק את אחד מסוגי הנתונים שלעיל. 
לפי פסיקת בית המשפט העליון, גם מידע שמוצג בצורה אנונימית, עלול לבסס קשר לאדם ספציפי. די בכך שניתן לקשור, באמצעים כלשהם, בין המידע לבין אדם ספציפי, באמצעות הנדסה חוזרת.

דוגמאות לסוגי נתונים שבתי המשפט הגדירו כ"מידע":

1.    אישיותו של אדם – הכוונה לפרטים אישיים מסוימים על אדם, לרבות מידע שמקורו במבחני התאמה לעבודה, מידע בדבר עברו הפלילי של אדם, ומידע בדבר מוצאו של אדם. 
2.    מעמדו האישי של אדם, כגון היותו נשוי, רווק, אלמן, או יתום מהוריו. 
3.    צנעת אישותו – התנהגות אדם ברשות היחיד, נטייה מינית.
4.     מצבו הבריאותי – מידע גנטי, מידע רפואי או מידע על מצבו הנפשי של אדם, היותו נשא של נגיף מסוים. 
5.    מצבו הכלכלי –  נכסיו של אדם, חובותיו והתחייבויותיו הכלכליות, לרבות יכולתו לעמוד בהן ומידת עמידתו, שינוי במצבו הכלכלי, מקרקעין שברשותו, בעלות על רכב, ירושה, צו עיקול, השקעות, מידע על השתכרות ומידע בנקאי. 
6.    דעותיו ואמונתו – תפיסת עולם, דעה פוליטית או אמונה דתית של אדם.
7.    אפיון ביומטרי (טביעת אצבע, תמונת פנים ועוד).

גילוי הדעת פורסם בעבר כטיוטה להערות הציבור, ומתפרסם כעת בגרסתו הסופית.

פורסם באתר הרשות להגנת הפרטיות.