רע"א 6635-22 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' איתן לוי
בקשת רשות ערעור על החלטה של בימ"ש מחוזי במסגרתה נדחתה בקשת המבקשות לעיין במסמכי החוקר בהליך המאוחד, כפי שהם מופיעים במערכת "נט המשפט". יצויין כי הכשרה איננה צד בהליך המאוחד. היא הגישה תביעה מאוחרת, נפרדת ועצמאית כנגד המשיבים, שהסעד העיקרי שהתבקש בה הוא מתן חשבונות. הכשרה טענה בבקשת העיון כי המסכת המתבררת בהליך המאוחד היא קשורה ובמידה רבה אף חופפת לזו המתבררת בתביעת הכשרה, וכי למסמכי החוקר יש השלכות על סוגיות מרכזיות בתביעת הכשרה. לגישתה לאור ההשקה שבין שני ההליכים, אין זה הוגן שהמשיבים יימצאו ביתרון על פניה ויש חשש שהם יעשו שימוש לרעה ביתרון זה. ביהמ"ש בחן את הבקשה בהתאם למבחן התלת שלבי הקבוע בתקנות העיון וקבע כי במקרה דנן לא חל כל איסור בדין על העיון וכי העיון מוצדק. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי בעלי הדין בהליך המאוחד זכאים לחסיון מסחרי בעל משקל משמעותי הראוי להגנה מפני בקשת העיון הנוספת. בנוסף, נקבע כי המשיבים הסתמכו על ההסכמה הדדית לפיה הליך החקירה יתנהל בגילוי מלא כלפי פנים ובכפוף למתן הגנה כלפי חוץ. לפיכך קבע ביהמ"ש כי יש להתיר להכשרה זכות עיון מוגבלת שלא תכלול את מסמכי החוקר; את שאלות ההבהרה שנשלחו לחוקר והמענה שניתן להן; ומספר מצומצם של בקשות שהוגשו לביהמ"ש ונוגעות לאופן פעילות החוקר בעניין סוגיות שעלו במסגרת החקירה.
.
ביהמ"ש העליון (השופטת ר' רונן ) דחה את הבקשה מהטעמים הבאים:
אכן, צודקת הכשרה בטענתה כי בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון תיבחן באמות מידה מקלות יותר מאלה לפיהן נבחנות בקשות רשות ערעור על כל החלטה אחרת לפי סעיף 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט. זאת משום שהחלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון היא החלטה שדחייתה סותמת את הגולל ומהווה "סוף פסוק" ביחס למבקש העיון שאינו צד להליך, ולא יקבל הזדמנות נוספת להשיג על ההחלטה. עם זאת, גם בחינה מקלה זו מובילה למסקנה כי אין מקום לקבל את הבקשה.
תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק בימ"ש… ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". הוראה זו היא נגזרת של עיקרון פומביות הדיון. יחד עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת, אלא היא כפופה למערכת איזונים המביאה בחשבון גם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה.
מערכת האיזונים קבועה בסעיף 4(ד) לתקנות העיון, לפיה "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן ביהמ"ש את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". מכאן שביהמ"ש צריך לבחון, מן הצד האחד, את הפגיעה האפשרית במבקש העיון אם בקשתו תידחה, כאשר בכלל זה יש לבחון את חשיבות המידע עבור מבקש העיון; מן הצד האחר, יש להביא בחשבון את האינטרסים של הצדדים להליך בו מבוקש העיון לפרטיות, ואת האינטרס הציבורי שבשמירת סודיות המידע. כבר נפסק כי פרטיותו של בעל דין, מקיפה גם את "פרטיותו העסקית", כך שהעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים על אודות עסקו של בעל דין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון.
ביישום לענייננו לא נמצא כי קמה הצדקה להתערב באיזון שערך בימ”ש קמא בהחלטתו להעניק להכשרה זכות עיון מוגבלת, אשר לא תכלול את מסמכי החוקר ומסמכים נוספים הקשורים בעבודתו.
למעט אמירות כלליות באשר לרלוונטיות של ההליך המאוחד לתביעתה, הכשרה לא נימקה באיזה אופן העיון במסמכים שבמחלוקת יסייע לה. אמנם נפסק כי ככלל, אין הכרח כי מבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת, אולם כאשר מדובר בבקשה לעיון שעלולה להוביל לחשיפתו של סוד מסחרי (וזהו המצב במקרה דנן), יש לתת את הדעת ל"ענינו בתיק של המבקש", ולאזנו אל מול הפגיעה הצפויה בבעל הדין בהליך שבו מתבקש העיון. קרי, אל מול טענות הכשרה ביחס לפגיעה האפשרית בה אם בקשתה תידחה, יש לשקול את הפגיעה האפשרית במשיבים ובאינטרס הציבורי אם הבקשה תתקבל ויותר להכשרה לעיין במסמכי החוקר.
בענייננו, מינוי החוקר המומחה נעשה בה בעת ויחד עם ההסכמות הדיוניות של המשיבים לפיהן לא יועלו בהליכי החקירה בפניו טענות סודיות או חיסיון, וזאת כדי לאפשר הליך ביקורת אפקטיבי. כן התחייבו המשיבים בינם לבין עצמם שכל המסמכים אשר יימסרו במסגרת הליך החקירה לא יעברו לצדדים שלישיים ולא ישמשו להליכים חיצוניים להליך המאוחד. בעקבות הסכמה זו החליפו הצדדים ביניהם ואף מסרו לחוקר מסמכים רבים המכילים, בין היתר, סודות מסחריים ומידע עסקי חסוי. על רקע זה, היעתרות לבקשתה של הכשרה לעיון במסמכי החוקר עלולה להביא לפגיעה בשני אינטרסים. האחד, האינטרס הפרטי של כל אחד מהמשיבים בכך שנתונים עסקיים שלו ייוותרו חסויים; השני, האינטרס הציבורי בקיומן של הסכמות דיוניות בין צדדים, שיש בהן כדי לייעל את ההליך השיפוטי. מתן רשות לצדדים שלישיים לעיין במסמכים שצדדים להליך סיכמו ביניהם כי הם יישארו חסויים, עלול לצנן את נכונותם של צדדים עתידיים להתקשר בהסכמות מסוג זה, שנועדו בין היתר כדי לייעל את ההליך השיפוטי ולהעצים את האפקטיביות שלו.
לסיום הובהר כי אין לקבל גם את טענת הכשרה לפיה היה על ביהמ"ש לאפשר לה עיון מוגבל במסמכי החוקר (למשל באמצעות השחרת החלקים המכילים סודות מסחריים של הצדדים להליך המאוחד או על ידי החתמתה על הסכם סודיות). בחינה של כלל המסמכים והשחרה של כל סוד מסחרי בהם היא עניין הכרוך בעלות משמעותית מבחינת המשיבים, כאשר הכשרה לא הצביעה על טעם חזק די הצורך המצדיק את השתת העלות הזו עליהם. זאת בעיקר כאשר הכשרה לא הצביעה על מידע מסוים המצוי במסמכי החוקר, הדרוש לה עבור ההליך שהיא מנהלת (אילו הייתה הכשרה מצביעה על מידע אחד מסוים הדרוש לה לצורך ההליך, יתכן כי ניתן היה להיעתר במידה כזו או אחרת לבקשה זו).
פורסם בנבו