| בש"פ 7170-23 אריה וייטחוביץ' נ' מדינת ישראל | |
. ערר על החלטה לפי סעיף 74 לחסד"פ. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות אינוס. העורר עתר לגילוי ועיון בחומר הרפואי-פסיכיאטרי של המתלוננת. בדיון קצר שנערך בפני בימ"ש קמא ציינה המשיבה כי בחומר שהועבר להגנה יש מסמכים הקשורים למצבה ולעברה הנפשי של המתלוננת, שנמסרו בהסכמת אמה. בדיון נוסף הצדדים הסכימו כי המשיבה תעביר לעיון ביהמ"ש חומרים נוספים שנמצאים ברשותה הנוגעים למצבה הנפשי של המתלוננת, וכך נעשה. בהחלטה קצרה נקבע: "..ולאחר שעיינתי בחומרים הרלוונטיים שהתקבלו לעיוני לא מצאתי חומר רלוונטי, וביתר שאת, על רקע נימוקי הבקשה. משכך, הדיון בבקשה מוצה". על החלטה זו נסב הערר דנן. . ביהמ"ש העליון קבע: הסוגיה של פגיעה בפרטיות ושל חסיון חומר טיפולי – פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר – מתעורר תדיר בכל הקשור לנפגעות עבירות מין. נוכח הייחודיות והרגישות של הנושא, המחוקק "הרים את הכפפה" ובנוסף להוראות החיסיון הנוגעות לרופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי, הוסיף לפקודת הראיות את סעיף 50ב במסגרת תיקון מס' 20, שכותרתו "חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה". הסעיף מתכתב עם הוראת סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, שתוקן במקביל, והוא חל על כל פרק עבירות המין המנויות בסימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, כאמור בתוספת הראשונה ג' סעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה. מטרת התיקון משנת תשפ"ב היא לחזק את מעמד החיסיון על ראיות וחומרים הקשורים לנפגעי עבירות מין (או עבירת אלימות חמורה), תוך מתן זכות טיעון הולמת הן לנפגע העבירה והן לבעל המקצוע. אכן, התיקון אינו חל בענייננו. עם זאת, התיקון לחוק משקף את גישת הפסיקה עוד קודם לתיקון. כפי שעולה עוד מתגובת המשיבה בבימ"ש קמא, המשיבה טענה מלכתחילה כי "מסמכים רפואיים מהמרכז לבריאות הנפש (מהשנים 2022-2021) אינם חומר חקירה ובקשה בעניין זה אמורה להיות מוגשת לפי סעיף 108 לחסד"פ, בוודאי לאור התיקון במצב החוקי הקיים". במהלך הדיון טען ב"כ המבקש עצמו כי הוא מבקש להורות על הבאת התיק הרפואי בהתאם לסעיף 108. לא ברור אפוא הכיצד הסכימה המשיבה לבסוף כי החומר יועבר לעיונו של בימ"ש קמא, הסכמה שהתפרשה לכאורה, במסגרת המסלול של סעיף 74 לחסד"פ. נראה כי נכון יהיה לחזור למסלול של סעיף 108 לחסד"פ, באופן שהמותב שדן בתיק יעיין בחומר ויחליט כחוכמתו, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי ראוי שההגנה תקבל יותר מאשר שתי השורות שהועברו לה מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. אם כן, הערר נדחה והתיק מוחזר למותב שדן בתיק על מנת שיבחן את המסמכים שגילויים התבקש – לאור חזית המחלוקת בתיק – במסלול של סעיף 108 לחסד"פ. פורסם בנבו |
תפריט