| רמ"ש (תל אביב-יפו) 5105-07-23 פלוני נ' אלמונית | |
| . בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה שקיבלה באופן חלקי את בקשת המבקש לקבלת חומרי גלם ששימשו את המומחית מטעם ביהמ"ש לעריכת חוות דעתה "דו"ח מסוגלות הורית, לרבות המלצות רוחביות בכל הקשור לקטין ולהסדרי הקשר שלו עם הוריו". הדוח התבקש על רקע טענות מצד המבקש (האב) לתקיפות מצד הדוד את הקטין. הדוד והקטין שניהם על הרצף האוטיסטי. הדוד מתגורר במהלך סופי שבוע וחגים בבית אימו, שם מתגוררת גם המשיבה והקטין בשעה שעמה. ביהמ"ש קמא התיר קבלת החומרים על אודות האב ועל אודות הבן המשותף בלבד והכל לידיה של הפסיכולוגית מטעם המבקש ולא התיר קבלת חומרים על אודות האם ו/או על אודות מי מבני משפחה מטעמי צנעת הפרט שלהם ונוכח החשש כי למרות שחומר הגלם יימסר למומחית מטעם המבקש עדיין ייחשף המבקש לאותם חומרים. לטענת המבקש יש צורך בהעברת כל חומרי הגלם, לרבות בנוגע לאם ולדודו של הקטין, לפסיכולוגית מטעמו. . ביהמ"ש המחוזי נתן רשות ערעור וקבל את הערעור באופן חלקי מהטעמים הבאים: הנימוק הראשון שהביא ביהמ"ש קמא בהחלטתו לדחיית בקשת המבקש לקבלת חומרי הגלם הנוגעים למשיבה (האם) הוא משום שביהמ"ש קמא לא מצא כי זכותו של המבקש להיחשף לחומרים האישיים אודותיה עולה על זכותה לפרטיות. ביהמ"ש המחוזי דוחה נימוק זה. אחת המטרות העומדות ביסוד ההליך השיפוטי הינה גילוי ובירור האמת. הגשת עיקרון זה מחייבת גילוי, שקיפות וחשיפה של כלל החומר, המסמכים והנתונים הצריכים לעניין שבמחלוקת. הכלל הוא כי על המומחה "לשתף" את ביהמ"ש הן בהליכי קליטת העובדות המשמשות בסיס למסקנותיו, והן בהליכי "העיבוד שבמומחיות" המביאים להסקת המסקנות. "שיתוף" כזה מקטין ככל שניתן את "תלותו" של ביהמ"ש בממצאים הנקבעים בידי "אחר". לפיכך, מחובתו של העד המומחה להציג, או לפחות להציע להציג, את ניירות העבודה שלו וחומר הגלם ששימש אותו לעריכת חוות דעתו, על מנת שביהמ"ש יוכל לעקוב אחרי הליכי הסקת המסקנה שהסיק המומחה ובמידת האפשר להיות "שותף" לתהליכים אלו. המשיבה אינה צד זר להליך. תביעת המבקש הוגשה נגדה. תכולת עבודת המומחית, לפי כתב המינוי, לא סויגה לבדיקת מסוגלות הורית של המבקש בלבד אלא גם בקשר למשיבה. המשיבה לא שכרה את שירותה של המומחית אלא ביהמ"ש קמא. בנסיבות אלו, חזקה שהמשיבה סברה שמידע שמסרה במסגרת אותו אבחון למומחית, בין אם זה מצא את ביטויו במסגרת חווה"ד ובין אם לאו, רלוונטי לבדיקת המומחית, צפוי לקבל ביטוי בחווה"ד וממילא לעלות תוך כדי ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים (בדלתיים סגורות). זאת ועוד בין היתר, המשיבה אינה מבקשת לחסות חלק מהפרטים שאולי מצויים בחומר הגלם אלא למנוע את מסירת חומר הגלם בכללותו. המבקש מנגד אינו יכול להצביע על הפרטים שיכול והמומחית מטעמו תמצא כרלוונטים לנשוא המחלוקת שנמצאו בחומר הגלם ולא זכו לביטוי בחווה"ד ועל כן לא ניתן לצפות ממנו לצמצם את דרישתו בעניין. בנסיבות אלו זכותו הדיונית של המבקש גוברת על זכותה של המשיבה לפרטיות. בכל הנוגע לנימוק השני שעניינו בחשש כי למרות שחומר הגלם יימסר מהמומחית מטעם ביהמ"ש למומחית מטעם המבקש עדיין ייחשף המבקש לאותם חומרים – ביהמ"ש אינו סבור כי בימ"ש זה (או ביהמ"ש קמא לעת שנתן את החלטתו) צריך היה לשקול במסגרת שיקוליו את החשש כי חומרי הגלם שתקבל הפסיכולוגית מטעם המבקש (חשש שלא כוון באופן ספציפי דווקא לפסיכולוגית שנבחרה ע"י המבקש) יזלגו למבקש, כל עוד אין כל דרישה כי חומרי הגלם יועברו בניגוד לסטנדרטיים האתיים המחייבים את המומחה מטעם ביהמ"ש אלא בכפוף להם. לא ביהמ"ש קמא ולא בימ"ש זה אמונים על כתיבת כללי האתיקה לפסיכולוגים או אכיפתם במקרה שבו הכפוף להם לא עמד בהם. המבקש במקרה דנן לא ביקש מעולם לקבל את חומרי הגלם לידיו או לידי בא כוחו אלא ביקש כי אלו יועברו ישירות לפסיכולוגית מטעמו שאת פרטיה והכשרתה חשף במסגרת בקשתו. אף אחד מהגורמים שהגישו תשובתם לבקשת המבקש ( המומחית מטעם ביהמ"ש, המשיבה או האפוט' לדין) לא טען כי קיימת מניעה בהתאם לקוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל למסירת חומרי הגלם ישירות לידי המומחית מטעם המבקש (פסיכולוגית קלינית בהכשרתה), באופן לו עתר המבקש. לפיכך ביהמ"ש מקבל את הערעור באופן חלקי וזאת אך ביחס לחומר שהתבקש בס' 2 לבקשה המקורית וחומרים אלו יועברו מהמומחית מטעם ביהמ"ש למומחית מטעמו של המבקש. הסעד לו עותר המבקש בבקשת רשות הערעור הוא רחב יותר (המבקש עותר לקבל כל ההקלטות שלהם בעת הבדיקות ובעת השהות בחדרי ההמתנה) וביהמ"ש אינו נעתר לו משלא התבקש מהערכאה הדיונית. בכל הנוגע לחומרי הגלם הנוגעים למשיבה יש לראות החלטה זו כהחלטה שיפוטית המתירה למומחית מטעם ביהמ"ש להעביר את החומרים גם מקום בו המשיבה לא תחתום על ויתור סודיות כלפיה. בכל הנוגע לחומרי הגלם הנוגעים לאחרים: אחותו של המבקש, אמה של המשיבה או הדוד – אלו יועברו ע"י המומחית בכפוף לחתימת אותם צדדים (ובמקרה של הדוד – האפוטרופוס שמונה לו) על ויתור סודיות, בהתאם לתנאי האתיקה שציינה המומחית. |
תפריט