| ת"א (ירושלים) 18379-08-16 עירית ירושלים נ' לורי שם טוב |
. התובעים הגישו תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, בגין מספר פרסומים המיוחסים לנתבעים שבהם לטענת התובעים, הם הוציאו את דיבתם מתוך מטרה ללעוג להם, לבזות ולהשפיל אותם, כל זאת על רקע מילוי תפקידם כעובדים סוציאליים בלשכות הרווחה בתובעת, היא עיריית ירושלים. השאלות המונחות לפני בית המשפט להכרעה הן: מה הם הפרסומים שבמוקד המחלוקת; מה מבין אלה פורסם על-ידי מי מהנתבעים; האם מדובר בלשון הרע; האם חלות מה מההגנות שבחוק; ככל שיימצא כי מי מהנתבעים ביצע את העוולה המיוחסת לו – נשאל מה גובה הפיצוי ההולם שיש להשית עליו. . בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן: ביטויים "רוצה לחטוף תינוקת", "לצרכי מילוי המוסדות והסחר בילדים", "חוטף סוציאלי", "חוטפת סוציאלית", "נכנס לנשים הביתה ללא ידיעתן ומתחבא בביתן למטרת הצצה", "חולה בפאראפיליה, מציצנות", "חטפו תינוקת מיולדת", "התנהגות…לצורכי סחר בילדים", "חטפה 4 בנות מאמא", "עבריינית שהחליטה על חטיפת תינוקת", "אין לה כל בעיה להתגייס לתעשיית חטיפת הילדים ולקחת חלק בחטיפת ילד", "תעשיית האומנה וסחר בילדים המגלגלת מליארדי שקלים", כולם ביטויים קשים וגסים. מדובר בפרסומים פרסונליים שיש בהם ללעוג, להשפיל ולבזות את העובדים הספציפיים על רקע עבודתם. מכלל חומר הראיות מצטיירת התמונה לפיה רוב הפרסומים מושא התביעה נעשו על-ידי הנתבעים בפלטפורמות שונות ולעתים באמצעות הפניה וקישור. כמכלול, חלק מהניסוחים והמסרים הם דומים. עוד כפי שעולה ממכלול חומר הראיות, בין הנתבעים היה שיתוף פעולה בביצוע האמור. מכלול הנסיבות מצביע על כך שהפרסומים לא נעשו בתום לב. צבר הפרסומים והתוכן הקשה שלהם תוך חדירה ופגיעה בפרטיות, רמת השיתוף של הפרסומים שנעשה בין הנתבעים בפלטפורמות שונות להרחבת יריעת החשיפה, כל אלה מצביעים על כך שזה נעשה מדעת ובמחשבה לכוון את הפרסומים כלפי התובעים. אם לא די בכך, על העדר תום הלב של המפרסמים ניתן ללמוד גם מזווית אחרת. בנסיבות, קיים קושי ממשי להתמודד עם פרסומים מסוג זה. נזכיר, התחום המקצועי שבו עוסקים התובעים ועסקו בו הפרסומים, הוא תחום שכפוף לדיני סודיות מכוח הדין. הדיונים המקצועיים ואלה שבבית המשפט, הם חסויים זאת להגנה על המשפחות והקטינים הנזקקים. יוצא אם כן כי כאשר פרסום מכפיש עוסק באירוע של משפחה ספציפית למשל, הרי באופן אינהרנטי ניצב קושי אמיתי בפני פקיד הסעד או רשות הרווחה להתמודד עם פרסום כזה ולוּ לצורך הכחשתו. הגורמים המקצועיים מנועים מלחשוף כל פרט ביחס לאותו אירוע. עובדה זו לא רק שהיא מגבירה את עוצמת הפגיעה בתובעים, אלא שיש בה גם ללמד על ניצול הקושי האמור על-ידי המפרסמים ועל העדר תום לבם בפרסומיהם. גם תביעת העירייה מתקבלת. ראשית: הפרסומים הכפישו את שמם של התובעים 4-2 על רקע מילוי תפקידם כעובדי ציבור בעירייה. לפיכך, פגיעה בשמם הטוב לנוכח מילוי תפקידם הציבורי במוסד זה, מטבע הדברים היא פגיעה באותו מוסד. שנית: חלק מהפרסומים נוקבים במפורש בכך שמדובר בפקידי סעד מירושלים ובחלק אף צוין שם לשכת הרווחה הספציפית. לשון הרע שבפרסומים, אם כן, לא פסחה על התובעת 1. פורסם בנבו |
תפריט