| תמ"ש (ראשון לציון) 44718-09-22 אסותא ראשון בע"מ נ' פלונית |
. עתירת המבקשת, ביה"ח אסותא ראשון, כי ביהמ"ש יורה על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה מכח סעיף 28א לחוק מידע גנטי בין דגימה שנלקחה מעוברה המצויה ברחמה של המשיבה 1 ובין דגימות של משיבים 3, ו-4 שכבר הופקדו. רקע: המשיבים 1 ו-2 הם בני זוג, המשיבים 3,4 אף הם בני זוג אשר כולם עברו מחזורי טיפול ביחידת ה IVF- של המבקשת. במסגרת הבירורים הנוגעים למומים שנמצאו בליבה של העוברה אותה נושאת המשיבה 1, נדרשה גם בדיקה גנטית ונדגמו מי השפיר. מתוצאות הבדיקה התגלה כי אין התאמה גנטית בין המשיבים 1,2 לעוברה. עפ"י הנטען, מבדיקה שערך צוות בודק מטעמה של המבקשת נמצא בסבירות הגבוהה ביותר כי העובר שייך למשיבים 3-4 ובהמשך לכך, הגישה אסותא את הבקשה דנא (מדובר בבקשה לבדיקה בלבד ולא בקביעת קשרי הורות). המשיבים 3-4 מצדדים בבקשה ועתרו לביצוע הבדיקה בדחיפות טרם הלידה ואילו המשיבים 1-2 מתנגדים לה. . ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה מהטעמים הבאים: טובת העוברה היא הסיבה המרכזית להתרת עריכת הבדיקה במיידי וטרם הלידה (הצפויה להיות בקרוב ממש) וזאת נוכח המום הלבבי שאובחן בעוברה ואשר אפשר שידרוש טיפול והתערבות רפואית אף בעתיד. עצם העובדה שנערכה לעוברית בדיקה גנטית, מובילה להנחה שלגנטיקה יש כנראה משקל בבעיה שהתגלתה ובטיפול בה. בנוסף, טובתה של העוברה, שתהפוך בקרוב לקטינה, לדעת מיד עם היוולדה את שיוכה הגנטי ואת אותו "קשר דם" ניטען ככל שקיים שאין להפחית בחשיבותו. ביהמ”ש הוסיף ודחה את טענות המשיבים 1-2 כי הליך הבדיקה שבוצע על ידי המבקשת לא היה מספק ולא הוכיח בוודאות הנדרשת כי העובר נושא את המטען הגנטי המשיבים 3 4. מעמדת משרד הבריאות נמצא כי התחקיר הוצג למשרד הבריאות אשר מצא כי התחקיר ומסקנותיו הגיוניות ומקובלות והצורך לברר את קשרי המשפחה של המשיבים 3-4 לעובר הוא ראוי ונדרש בנסיבות העניין. זכותם של המשיבים 3-4 אינה נופלת מזכותם של המשיבים 1-2 לקבוע מי יהיו הנבדקים מולם. מכל מקום, הונחה תשתית ראייתית מספקת לעריכת הבדיקה מול המשיבים, 3-4, מה עוד שהפסיקה דורשת עמידה ברמת ראיות נמוכה – חוק מידע גנטי דורש רף של "סיכוי סביר" ונפסק כי עמידה ברף זה אינה דורשת עמידה ברף של הטיית מאזן ההסתברויות וכי ניתן להסתפק ברמת הוכחה נמוכה מכך. כן נדחתה הטענה להעדר הסכמה של המשיבה 1 לעריכת הבדיקה בהתאם לסעיף 28 ג לחוק מידע גנטי הדורש לכאורה את הסכמת האישה הנושאת לביצוע בדיקה גנטית לעובר שברחמה, וזאת נוכח קיומה של הדגימה שכבר נלקחה מהעוברה, בהסכמתה של המשיבה 1, אין עוד כל סכנה בעריכתה לא למשיבה 1 ולא לעוברה; יתר על כן, ניתנה הסכמת משיבים 1,2, לבירור הגנטי, במסגרת הבדיקות שנערכו בבית החולים שיבא. בנוסף, ביהמ"ש מביא מן הפסיקה לפיה נוכח הערך הראייתי של בדיקה גנטית אזי גם אם יאמר כי הראיה התקבלה באופן פסול, הרי שדוקטרינת פירות העץ המורעל לא התקבלה בשיטת משפטנו. ביהמ"ש מוסיף כי במקרה דנא יש גם משמעות רחבה יותר לבדיקה בשל האינטרס הציבורי בביצוע הבדיקה לאלתר נוכח העובדה שממצאי הבדיקה יש בהם להשליך על עניינם של זוגות מטופלים אחרים שביצעו אותם תהליכים ונמצאים היום במצב של אי וודאות והטיפול בהם מעוכב. אף לא ראוי להתעלם מעמדתם וממצבם של המשיבים 3,4 אשר נקלעו למצב הכאוטי בעל כורחם. לא ניתן להתעלם מזכותם לברר אם אכן יש קשר גנטי הורי בינם לעוברה, והאם לילדיהם יש אחות ביולוגית . לא ניתן להתעלם ממה שהפסיקה כינתה בשורת פסקי דין, "קול הדם" שכן מדובר בסעד ראשוני של ידיעה בלבד, האם ממצאי התחקיר תואמים למציאות. זכותם איננה נופלת מזכויות המשיבים 1,2 וודאי לא בשלב של עריכת בדיקה וקבלת ממצאים עובדתיים, בלבד. כך לגביהם כך גם לזוגות אחרים, ככל שהבדיקה לא תזהה את המשיבים 3,4 כבעלי הקשר הגנטי לעוברה. משכך לא נמצא גם לקבל את טענת המשיבים 1,2 לזכות לפרטיות. אין זכות זו גוברת על הזכויות האחרות אשר פורטו לעיל. לאור המכלול, ביהמ"ש מורה על עריכת הבדיקה לבירור הקשר הגנטי בין משיבים 3 ו-4, במיידי. כיון שהדגימות של העוברה ושל המשיבים 3,4 מצויות כבר בבית החולים שיבא ביהמ"ש מורה כי הבדיקה תיערך על ידי המעבדה שם. פורסם בנבו |
תפריט