| רע"א 6677-22 פלוני נ' פלוני |
. בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש מחוזי שדחתה את בקשת המבקשים – נתבעים בתביעת דיבה מכוח חוק איסור לשון הרע, שהגיש נגדם המשיב 1 לעיין בתיק קודם שהתנהל בין המשיב 1 (המשיב) וחברה שבבעלותו לבין המשיב 2 (פקיד השומה), ושעניינו היה צו שהוציא פקיד השומה למשיב לשנת המס 2010, או לחלופין בהסדר הפשרה שהושג בו בין המשיב והרשות. ביהמ"ש קבע כי שמירת סודיות המידע המצוי בתיקי מס (המתנהלים ב"דלתיים סגורות") גוברת באופן מובהק על אינטרס המבקשים, ככל שקיים, לעיין בתיק. לטענת המבקשים סיווג הליך "בדלתיים סגורות" אינו חוסם באופן גורף בקשות לעיון של מי שאינו צד לתיק בהתאם לתקנות העיון, כאשר גם על תיק כזה חלים כללי העיון הרגילים. לגישת המבקשים בקשתם מעלה שאלה שטרם הוכרעה ע"י ביהמ"ש העליון, שאלת האפשרות לעיין בהסכמי פשרה במסגרת ערעורי מס. . ביהמ"ש העליון (השופטת ר' רונן( דחה את הבקשה מהטעמים הבאים: ראשית, הובהר כי כפי שטענו המבקשים (ובניגוד לעמדת המשיבים), בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון תיבחן באמות מידה מקלות יותר מאלה לפיהן נבחנות בקשות רשות ערעור על כל החלטה אחרת לפי סעיף 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט. זאת משום שהחלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון היא החלטה שדחייתה סותמת את הגולל ומהווה "סוף פסוק" ביחס למבקש העיון שאינו צד להליך, ולא יקבל הזדמנות נוספת להשיג על ההחלטה. בדיון בבקשת רשות לערער על החלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון, צריך ביהמ"ש לערוך איזון בין מספר שיקולים. מצד אחד על ביהמ"ש לבחון את הפגיעה האפשרית במבקש העיון אם בקשתו תידחה. בהקשר זה יש לבחון את חשיבות המידע עבור מבקש העיון ואת הרלוונטיות שלו להליך האחר שהוא מנהל (במקרים בהם המידע נועד לשימוש בהליך אחר). מנגד, על ביהמ"ש להביא בחשבון את האינטרס של הצדדים להליך בו מבוקש העיון לפרטיות, ואת האינטרס הציבורי בשמירת סודיות המידע, כאשר מדובר כמו במקרה דנן במידע המצוי בתיקי מס. האיזון בין שיקולים אלה הוא שיכריע בבקשת העיון. כך, ככל שבחינת הרלוונטיות של המידע תעלה כי מדובר במידע רלוונטי יותר, יגבר משקלו של המידע הזה והצורך בגילויו מול האינטרסים של הפרטיות וסודיות המידע ולהיפך. כדי לבחון את משמעות הפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם אם הבקשה תתקבל והעיון יתאפשר ביהמ"ש נדרש בקצרה להיקפה ולמגבלותיה של זכות העיון. בהקשר זה צוין כי זכות העיון היא נגזרת של עקרון פומביות הדיון המהווה עקרון חוקתי בשיטת המשפט הישראלית. ככל זכות חוקתית, היא מוגבלת ויש לאזנה מול זכויות בעלי הדין בהליך בו מבוקש העיון ולמול האינטרס הציבורי. מעמדה החוקתי של הזכות לעיון מחייב את המתנגד לעיון להציג טעם ממשי לשלילתה או הגבלתה. יחד עם זאת, מול זכות העיון ועקרון הפומביות, ניצבים אינטרסים הנוגעים להליכי מס. אינטרסים אלה מעוגנים אף הם בחקיקה. כך, סעיף 154 לפקודת מס הכנסה, קובע כי ערעור מס יישמע בדלתיים סגורות; ואילו סעיף 231 לפקודת מס הכנסה מטיל חובת הסודיות על פקיד השומה. הפסיקה פירשה את "חובת הסודיות" הזו כמקימה חיסיון בדיני המס (שהוא חיסיון יחסי), גם אם הדבר לא נאמר במפורש. החיסיון בהליכי מס משרתים שני אינטרסים: האחד, האינטרס הפרטי של הנישום במניעת שימוש במידע הנוגע אליו; והשני, האינטרס הציבורי בשמירה על סודיות המס, שנועדה לעודד גביית מס אמת מבלי שהנישום יחשוש כי מידע פרטי שמסר או סודותיו המסחריים ייחשפו בפני אחרים. החשיבות בסודיות המידע מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהסכם פשרה. כך, מתן אפשרות לעיין בהסכמי פשרה בנקל עשוי לפגוע באינטרס המשותף של הצדדים בערעורי מס לקיומן של פשרות החוסכות זמן ומשאבים. הרחבת זכות העיון בהסכמים כאלה עלולה להביא לכך שצדדים פוטנציאליים יחששו מפני דליפת המידע אודותיהם לצדדים שלישיים תוך פגיעה באפשרות של פשרה. גם חשש אפשרי כזה עלול לפגוע באינטרס הציבורי של קידום פשרות בהליכים מול רשויות המס. על כן כאשר מדובר בבקשה לעיון בהסכמי פשרה בערעורי מס שקיבלו תוקף של פסק דין, יש להיעתר לה בזהירות רבה ובמשורה. יישום האמור לענייננו, תוך איזון מכלול השיקולים לעיל מביא למסקנה לפיה אין מקום בנסיבות המקרה דנן להיעתר לבקשת המבקשים. זאת מאחר שמחד גיסא מדובר בהסכם פשרה בהליך מס, שהעיון בו אף עלול לחשוף מידע פרטי ומידע מסחרי של המשיב. מאידך גיסא, לא קיים אינטרס כבד משקל של המבקשים לעיין בהסכם, וזאת לאור גדר המחלוקת בינם לבין הצד שכנגד בהליך העיקרי שעניינו כאמור בשאלה האם פרסומי המבקשים אודות המשיב היוו לשון הרע, והאם הם גרמו לו לנזק. משום כך יש להעדיף את עמדותיהם של המשיב ושל פקיד השומה ולהימנע מהפגיעה באינטרס המשיב ובאינטרס הציבורי, פגיעה ממשית הגוברת על הפגיעה במבקשים. פורסם בנבו |
תפריט