| עת"מ (תל אביב-יפו) 6659-12-23 חוקתי – חרדים למדינה ולשלטון הציבורי נ' מנהל הבחירות בת-ים – מר ליאור קלצקין | |
. עתירה להורות למשיבים לאפשר לעותרת לעיין ולקבל עותק של המסמכים הנוגעים לבחירות לראשות העיר ולמועצת העיר בת-ים. בעתירה נטען כי המשיב 1 ("מנהל הבחירות") קבע באופן שרירותי שסעיף 96 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) לא מאפשר לעותרת לעיין ולקבל לידה עותק של מסמכים שונים כגון החוברות והטפסים המוגשים של כל הסיעות, העתקי כל הרשימות, הסיעות והמועמדים שאושרו ע"י מנהל הבחירות, בקשות ואישורי חל"ת של כל הסיעות והמועמדים שהוגשו למנהל הבחירות, וזאת בטענה של מנהל הבחירות שהזכות לעיון חלה רק על חומרים של יום הבחירות. . בימ"ש לעניינים מנהליים דחה את העתירה בקבעו: למעשה, העותרת כעותרת ציבורית מבקשת שכל החומר המוגש למנהל הבחירות יהיה גלוי, פומבי וניתן לעיון לציבור הרחב וזאת תוך התעלמות מהאמור בחוק וכן מהצורך להגן על פרטיות המידע. בדיון נשאלה העותרת מה מטרתה בהגשת העתירה, והיא חשפה, באופן די כללי, שמטרתה למצוא מקרים של בעיית טוהר בחירות לאור חשדות שיש לה, כמו חשד שמי שרשום כמועמד והיה צריך לצאת לחל"ת לא עשה כן. ספק רב האם הבדיקה לגבי יציאה לחל"ת הינה בסמכות תפקידו של מנהל הבחירות ונראה שזה מצריך בירור, כולל בירור עובדתי, עם המעסיק, אך בכל מקרה נראה שחוק הבחירות והסעיפים בחוק עליהם מסתמכת העותרת כמקנים לה זכות עיון גורפת, לא מאפשרים זאת. סעיף 95 לחוק מציין כי משנגמר סיכום מנין הקולות, ימיין מנהל הבחירות את המסמכים הנוגעים לבחירות וישמרם במקום בטוח עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות. סעיף 96 לחוק מציין כי כל המעוניין זכאי לעיין בנוכחות מנהל הבחירות במסמכים הנוגעים לבחירות, וכן זכאי לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם מסמכים. סעיף 96א לחוק עוסק בעיון בפתקי ההצבעה בצו של ביהמ"ש לעניינים מינהליים וסעיף 96ב שכותרתו "עתירה נגד החלטה אחרת של מנהל הבחירות" עוסק בכך שמי שרואה את עצמו נפגע במישרין מהחלטה של מנהל הבחירות, שלא נקבעו בחוק זה הוראות בדבר עתירה נגדה, וכן כל חבר של ועדת הבחירות, רשאי לעתור נגד ההחלטה האמורה לביהמ"ש לעניינים מינהליים. ניתן ללמוד ממיקום סעיפים 95-96 לחוק שסעיף 96 הוא המשכו הישיר והמתבקש של סעיף 95, וסעיף 96 מדבר ונוקב באותו מונח שבסעיף 95 של "המסמכים הנוגעים לבחירות" הממוינים ונשמרים ע"י מנהל הבחירות משנגמר סיכום מנין הקולות (כאמור בסעיף 95) לשם מתן אפשרות להגשת ערעורי בחירות. סעיפים אלו עוסקים במסמכים כגון פרוטוקולים של ועדת הקלפי, פרוטוקולים של מנהל הבחירות, טפסי ספירת קולות ופתקי הצבעה – ולא מקנים זכות עיון גורפת וכללית בכל המסמכים שהוגשו למנהל הבחירות והפיכתם לגלויים ופומביים כבקשת העותרת, כאשר תכלית סעיף 96 היא לאפשר עיון במסמכים מיום הבחירות בעיקר לצורך הגשת ערעורי בחירות ולא לגבי מסמכים הקשורים לרשימות המועמדים. סעיף 96ב לחוק אמנם מהווה "סעיף סל" להגשת עתירה, אך הוא עצמו מציין שהוא עוסק בהחלטה שלא נקבעו לגביה הוראות אחרות ובמקרה זה ניתנה בחוק זכות לעיון במסמכים ומדובר במסמכים הממוינים ביום הבחירות לאחר שנגמר סיכום מנין הקולות, כאשר לא קיימת בחוק זכות עיון גורפת, פומבית וגלויה לציבור בכל שלב, כפי שמבקשת למעשה העותרת לקבוע. כך גם החוק ידע, בסעיף 72 לחוק, לאפשר לכל אדם הזכאי לבחור למועצה פלונית להגיש ערעור בחירות על תוצאות הבחירות ולא אפשר לאותו אדם להגיש עתירה לגבי עיון בכל המסמכים שלמעשה מוגשים בכל התהליך למנהל הבחירות. העותרת מתעלמת גם מהפגיעה האפשרית של זכות עיון גורפת בצדדים שלישיים, כמו מידע אישי ופרטי המצוי לגבי מועמדים ו/או בוחרים, כשהיא מסתפקת בחשיפה עמומה של מטרות הבקשה לעיון, בלא להפנות גם "אצבע מאשימה" כלפי אדם זה או אחר (שניתן היה גם לחשוב על הגשת הליך כנגדו אישית) ובלא שאדם זה, העלול להיפגע, יכול להביע את עמדתו כנגד החשדות שכנגדו. כך גם העותרת מתעלמת מתפקיד מנהל הבחירות לבחון ולבדוק את המסמכים המוגשים לו והאם יש ליקויים או פגמים ברשימת המועמדים, בין כאלו הניתנים לתיקון ובין אם לאו, ומסמכותו לסרב לאשר רשימת מועמדים כולה או חלקה בהתאם לסעיף 42(א) לחוק, וכן מתעלמת מהאפשרות הקיימת לה לפנות לחבר ועדת הבחירות הרשאי לעתור לפי סעיף 42(ב) כנגד אישור רשימת מועמדים ע"י מנהל הבחירות, אפשרות שלא נוצלה ע"י העותרת וכנראה המועד לעשותה כבר חלף. העותרת שוב מסתפקת בדיון בלשון עמומה לגבי כך שלא פעלה בהתאם לסעיף 42(ב). לשיטתה, זה עניין של פוליטיקה וחברי ועדת הבחירות לא רוצים לעשות כן לפני בחירות, טענה תמוהה קצת בהתחשב בכך שמדובר ביריבים פוליטיים. זאת מעבר לאמצעים אחרים העומדים לרשות העותרת במקרה של חשדות שכאלו והאפשרויות החוקיות העומדות לרשותה לחקור, לחשוף ולמנוע תופעות של פגיעה טוהר בחירות או מידות ונראה שהעותרת לא עשתה את כל מה שהיתה יכולה לעשות כדי לבסס עובדתית את טענותיה ולנקוט בהליכים המתאימים. לכן, בסופו של יום, החלטת מנהל הבחירות שלא לאפשר לעותרת לעיין במסמכים המבוקשים באופן גורף, בהתחשב בכל הנסיבות וההשלכות של מתן זכות עיון שכזו, כולל על צדדים שלישיים ופרטיותם – היא החלטה סבירה העולה בקנה אחד עם הוראות הדין הקיים, שאין מקום להתערבות של בימ"ש בה. פורסם בנבו | |
תפריט