| סע"ש (תל אביב-יפו) 12303-09-18 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' רוני באום |
. תביעת התובעת כנגד הנתבע, עובד לשעבר שלה, שעניינה גזל סוד מסחרי, הפרת חוזה, הפרת חובות הנאמנות וחוסר תום הלב. הנתבע הגיש תביעה שכנגד בה טען לפיצוי בגין התעמרות, פגיעה בפרטיות, לשון הרע וכן תבע זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקתו וסיומה. . בית הדין האזורי לעבודה (הנשיאה ה' יהלום ונציגי הציבור ר' עזר, ע' בסטר) קיבל את התביעות בחלקן ופסק כי: אשר לטענת הנתבע כי התובעת הפרה את חוק הגנת הפרטיות בהגעתה למידע הנטען כלפיו, באמצעות כניסה שלא כדין לתיקיות אישיות במחשב האישי שלו. התובעת עיגנה נהלים בקשר לשימוש במערכות המיחשוב שלה בהסכם העבודה. התובעת צרפה מסמך שהופץ לעובדיה בו פורטו עיקרי נוהל שימוש במחשביה, ניהול רישומים ושמירת מידע. בכך עמדה התובעת בתנאים שנקבעו בפסיקה בעניין איסקוב, בהיבט של יידוע העובדים מראש בדבר המותר והאסור בניהול תיבת הדוא"ל המקצועית והסמכות של המעסיק בעניין זה. כניסת התובעת לתיקיות אישיות של הנתבע נעשתה רק לאחר גילוי נסיעה לחו"ל אותה הסתיר מהתובעת, אז התעורר חשש ממשי להתנהלות פסולה של הנתבע מאחורי גבה של התובעת. בנסיבות אלה קמה לתובעת הגנת סעיף 18(2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות, שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע". אשר לטענת התובעת שרשימת הלקוחות והספקים שלה מהווים סוד מסחרי, וכי פעולות הנתבע מהוות "גזל סוד מסחרי". הוכח שהתובעת משקיעה מאמצים רבים בגיוס לקוחות וכי במסגרת זו נחשף הנתבע למידע ייחודי לגבי כל לקוח, אנשי הקשר אצל כל לקוח, היכולת לטוות קשרים עסקיים עם אותו לקוח תוך גיוס של גורמים שונים ויצירת קשרים מתמדת. הוכח כי הכרות עם אנשי הקשר אצל כל לקוח, מהווה יתרון משמעותי בניסיון ליצור קשרים עסקיים. יחד עם זאת, לא הוכחה טענת התובעת שרשימת הלקוחות והספקים שלה הינה בבחינת "סוד". התובעת לא פרטה את רשימת הלקוחות. בנוסף, לא הוכח כי בידי הנתבע היה מידע סודי כגון מחירים וכיו"ב, שלא היה בידי גורמים אחרים בתובעת. לאור האמור, התביעה בעניין סוד מסחרי והתביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לחשוף ידע שנצבר בתקופת עבודתו בתובעת, נדחתה. כך גם נדחתה התביעה לפיצוי בגין גזל סוד מסחרי. אשר להפרת הסכם ההעסקה, חובת הסודיות, הנאמנות ותום הלב, הנתבע ניצל את הידע שרכש בתובעת ואת הקשרים שרקם עם לקוחותיה כדי לנהל עימם מגעים במטרה להתקשר עימם בקשרים עסקיים באופן ישיר. בתקופת העבודה, הנתבע פעל במסגרת עיסוקים פרטיים שלו, ללא שיידע את התובעת, אף אם מדובר בעיסוק שאינו מתחרה בה. התנהלות זו של הנתבע מהווה הפרה של הוראות הסכם העבודה. בנוסף, הנתבע נסע לחו"ל תוך הצגת מצג שווא לתובעת. התנהלות הנתבע מהווה הפרה של חובת הנאמנות, ההגינות ותום הלב כלפי התובעת. התובעת זכאית לפיצוי מהנתבע בגין הפרת חובת תום הלב והפרת הסכם העבודה, שבשים לב למכלול נסיבות העניין הועמד על 50,000 ₪; אשר לנסיבות סיום העסקה, הנתבע מסר מכתב התפטרות שכנראה הוכן מראש, והוא אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת; נסיבות המקרה לא מצדיקות שימוש בסעד קיצוני של שלילת הכספים הצבורים ברכיב הפיצויים בקרן הפנסיה של הנתבע. אשר לתביעה שכנגד בעניין פגיעה בפרטיות בעניין כניסה לתיקיות אישיות של הנתבע שהיו מותקנות על המחשב הנייד שנמסר לשימושו, ראשית, קביעת פיצוי נזיקי מכח חוק הגנת הפרטיות אינה מסורה לסמכות ביה"ד לעבודה. בכל הנוגע לפיצוי מכח דיני העבודה, בשים לב להתחייבות שנטל על עצמו הנתבע בהסכם העבודה ולכך שפעל בפתיחת תיקייה אישית במחשב של התובעת, בניגוד לנהליה ובחוסר תום לב, אין לפסוק פיצוי לנתבע בעניין זה; התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, התעמרות ועוגמת נפש נדחתה. הנתבע לא הוכיח התעמרות מצד התובעת ולא הוכיח התנהלות חסרת תום לב. ממילא שעה שהתפטר, אינו זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין; התביעה לפיצוי בגין לשון הרע נדחתה בהעדר הצגת תשתית עובדתית מפורטת; הנתבע זכאי לתשלום שכר עבור בתוספת הפרשות לקרן השתלמות ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה. פורסם בנבו |
תפריט