| תמ"ש (תל אביב-יפו) 31661-07-16 פלונית נ' אלמוני | |
| . בקשה לצירוף מסמכים נוספים כחלק מראיותיה של המבקשת בתום דיוני הוכחות בתביעת איזון משאבים, אשר נקבע לגביהם בהחלטה מיום 31.3.2020, כי הושגו תוך פגיעה בפרטיות (פריצה לתיבת הדואר האלקטרוני של המשיב). יצוין כי הודגש בהחלטה כי היא ניתנת בהתייחס לשלב בו ניתנה, בשים לב לנסיבותיו המאוד מיוחדות של מקרה זה, כאשר מחד עצמת ההפרה אינה על הרף הגבוה, וכאשר לא ניתן להעריך את חשיבותם של המסמכים להליך המשפטי וכי ביהמ"ש ידון שוב בכל בקשה הנוגעת למסמכים לאחר חקירת האיש . ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה מהטעמים הבאים: ראשית נדרש ביהמ"ש לפסיקה אשר מלכתחילה ממצבת את הזירה של בימ"ש לענייני משפחה ככזה אשר מחויב בשקיפות גבוהה יותר ובחובות גילוי מוגברות בכל הנוגע למסירת מידע בין הצדדים עצמם ובינם לבין ביהמ"ש. עוד צוין כי כאשר ביהמ"ש נדרש לאפשר פגיעה בפרטיות לצורכי גילוי האמת במשפט יש לברר את מידת החשיבות והחיוניות של המידע להליך. ככל שהמסמכים יהיו נחוצים יותר כך תיטה הכף לקבלם. ואולם, כיוון שהפגיעה בזכות לפרטיות דורשת עמידה במבחני המידתיות, פגיעה כזו תותר כאשר לא קיימת חלופה אחרת באמצעות ראיות אחרות, בהינתן שהפגיעה היא המינימאלית ההכרחית וכאשר יש צורך ממשי בחשיפת הפרטים לשם קיומו של ההליך המשפטי וגילוי האמת. ביישום לענייננו, ראשית, ביהמ"ש דוחה את טענת המשיב כי חלק מהמסמכים חוסים תחת חיסון לקוח-עורך דין כמו גם את טענת השיהוי. באשר לחשיבותם ונחיצותם של המסמכים: ניתן ללמוד מהמסמכים כולם יחדיו שיש ביכולתם לסייע ולו בכדי להבין דפוסי פעילות, אומדנים של שווי ואופי התנהלות כלכלית. בשלב זה של התביעה ולאחר שתמה חקירת האיש ביהמ"ש מוצא כי יש בערכם הצבור של המסמכים כולם לבאר ולו במידת מה את העמימות והמורכבות שאופפת את עסקי ודרכי האיש בכל הנוגע לרכוש המשפחתי. בעוד אף מסמך לבדו ייתכן ולא מהווה "ראיית זהב", יכול שערכם המצטבר מבחינה ראייתית אכן חיוני, בבחינת השלם גדול מסך חלקיו. ביהמ"ש שב ועומד על חוסר תום ליבו של האיש לגביו כבר כתב בהחלטה הקודמת ביודעו (של האיש) שאין לאישה דרך אחרת להשיג את המסמכים על אף צווים שהסכים לחתום עליהם ולו מהסיבה הזו. משלא נטענו טענות לזיוף של מסמכים, ומשהוצע למשיב בשלוש פעמים שונות לבוא ולהיחקר על תצהירו והוא סירב להשיב על כך, הרי שיש לקבוע כי דבר מתצהירה של האשה התומך בבקשתה זו לא נסתר. עוד ובנוסף, לא יהיה זה מופרך לסבור כי האיש חשש מתוצאת חקירתו הנגדית, ולכן בחר שלא להודיע על הסכמתו להיחקר על תצהירו, חרף שלל ההזדמנויות שניתנו לו. בעצם קבלת בקשתה זו של האשה יש בעיקר משום חשיפת האמת שהינו ערך מרכזי בכל שיטת משפט. אמנם, גילוי האמת איננו ערך יחידי העומד בפני עצמו, ויחד עם זאת, בנסיבותיו של המקרה, ביהמ"ש בוחר לבכר אותו על פני זכותו של האיש לפרטיות, בהינתן הקביעה בהחלטה שההפרה היא על הצד הנמוך ובכך שיש במסמכים לתרום לגילוי האמת בהליך משפטי וכן כי לא ניתן היה להשיג אותם באופן אחר, המקבילית נוטה לכיוונה של המבקשת וכפועל יוצא, ביהמ"ש מורה על קבלת הבקשה במלואה וחיוב המשיב בשכ"ט ב"כ המבקשת בסך כולל של 20,000 ₪. |
תפריט