| תפ"ח (נצרת) 502-07 חברת החדשות חדשות ערוץ 13 נ' מדינת ישראל | |
| . בקשה של כלי התקשורת לפרסם את הפרוטוקולים מעדויותיהם של אולה קרבצ'נקו ואדיר חבאני וכן את הכרעת הדין במלואה, בתפ"ח (נצ') 502/07 בעניינו של רומן זדורוב. . ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה בעיקרה: הטעם לאיסור פרסום נעוץ, ככלל, באמור בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט. הנסיבות הרלוונטיות לעניינו הינן פגיעה חמורה בפרטיות, לרבות פגיעה בפרטיות בשל חשיפת מידע רפואי עליו, וכן לרבות פגיעה בפרטיותו של אדם עם מגבלות נפשיות. לכאורה, על עניינה של אולה ניתן היה להחיל את איסור הפרסום בהסתמך על נסיבותיה ועל הפגיעה הרבה בפרטיותה, במיוחד בשל חשיפת המידע הרפואי אודותיה. מן הצד השני, אולה עצמה, פעמים רבות, חשפה מיוזמתה הן את מצבה הרפואי וכן מסרה מידע על אשפוזיה, על מערכת יחסים עם אדיר, ואף פירסמה מידע אודות קורות משפחתה. בנסיבות אלו יש צדק בהפניית כלי התקשורת לעניין פרי, שם נקבע, כי על ביהמ"ש ליתן דעתו גם לשאלה האם פורסמה הפרשה באמצעות התקשורת עובר להכרעה השיפוטית בעניין שהרי אם אלה פני הדברים, נחיצותו של איסור הפרסום נחלשת באופן ממשי. אכן, לטענת ב"כ אולה, הדבר נעשה אך מחמת הצורך להתגונן מפני הפרסומים שהיו נגדה. ואולם חלק ניכר מן הפרסומים היו ביוזמת אולה וללא כל קשר למה שפורסם נגדה, וחלקם היו אף לאחר הכרעת הדין, תוך שהיא מתעמתת עם הכרעת הדין ועם מהלך הדיון בביהמ"ש, מבלי שמוצגת לציבור התמונה המלאה. על זאת יש להוסיף את שטען לו ב"כ זדורוב ביחס לאופן שבו אולה מעוותת את המציאות בדבר עדותה בבית המשפט. תוך שמנגד, זדורוב ששומר על הצו לאסור פרסום לעת הזו, נמצא מקופח, וגם מקופחת זכותו של הציבור אשר נחשף רק באופן חלקי לעובדות. זאת ועוד, שעה שאולה עצמה מפרסמת קטעים מתוך הפרוטוקולים החסויים, כיצד זה יכולה היא ליהנות מאיסור הפרסום? עיקר נימוקי אולה להותרת צו איסור הפרסום (בחלקו הקטן אומנם) של הפרוטוקולים ושל הכרעת הדין נעוץ בשתי טענות: א. מדובר בחיסיון רפואי; ב. מדובר במסמכים שהושגו באופן פלילי. דומה, ובמלוא הזהירות, כי אין בטענות אלו כדי להצדיק את איסור הפרסום ולו זה החלקי והמצומצם שמבקשת אולה להותיר על כנו. שאלת הפרסום עניינה אחד – הנזק שעלול להיגרם לאולה, וכיצד הוא עומד ביחס לזכות הציבור לדעת, זכות שהינה זכות יסוד ובהתאם את איסור הפרסום יש לפרש על דרך הצמצום. באופן מעשי, רוב הדברים שעתה חסויים כבר פורסמו. זאת ועוד, טענתו של ב"כ זדורוב הייתה כי יש אינדיקציות רבות לכך כי דווקא אולה הינה הרוצחת. בהכרעת הדין לא נקבע דבר לעניין זה, אולם להגנת הנאשם די לו שיראה שמא יש ספק אם מישהו אחר ביצע את העבירה המיוחסת לו. לכן, לעובדות אלו וממצאים אלו שנכתבו בהכרעת הדין, יש חשיבות בפרסומם, הגם שיכול ויש פגיעה מזערית בפרטיותה של אולה. פגיעה מזערית זו, מה גם שהדברים ברובם הגדול כבר פורסמו כאמור, אינה שקולה כנגד זכותו של הציבור לדעת ובפרט בפרשת זדורוב, אשר העסיקה את הציבור בישראל במשך תקופה ארוכה. אם כן, בהכרעה בין זכות הציבור לדעת לבין הפגיעה המזערית בפרטיותה של אולה, דומה שהכף נוטה לעבר פרסום מלא של הכרעת הדין, ואף פרסום מלא של הפרוטוקולים. עם זאת, נמצא לאמץ כמעט ברובה (בחריגים מסוימים) את עמדת המאשימה ומקום בו עלה חשש בלב ביהמ"ש שמא פרסום הפרוטוקול מהווה "פרסום יתר", שעלול לפגוע פגיעה בלתי מידתית באולה או בני משפחתה, באנשים אחרים ובחברותיה לשעבר, נותר איסור הפרסום על כנו. |
תפריט