News and updates

נמצא כי מדובר בפרסום שיש בו פגיעה בפרטיות התובע, אך כי קמה לנתבעת הגנת סעיף 18(1) בחוק הגנת הפרטיות

ת"ק (אשדוד) 28116-09-21 ניב רוזנוביץ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות 

.
זוהי תביעה כספית על סך של 10,000 ₪, בגין פרסום שפרסמה הנתבעת באתר משרד הבריאות ובהודעה שהופצה, שלטענת התובע פגע בפרטיותו ובסודיותו הרפואית.
.
בית המשפט דחה את התביעה, ופסק כלהלן:
הפרסומים נשוא התביעה עניינם בפרסומים אודות חולה מאומת לקורונה. מכאן, ברי כי עניינם במצבו הרפואי של אדם. טענת הנתבעת בהקשר זה הינה כי אין מדובר בפרסום על פי חוק הגנת הפרטיות, שכן לא פורסמו שמו ופרטיו האישיים של התובע, וכל שיש בפרסום הוא דבר חשיפה למאומת לקורונה במיקום ובזמן מסוים.
לאור האמור, נמצא כי מדובר בענייננו בפרסום אודות מצבו הרפואי של אדם, שיש בו משום פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות.
הנתבעת טוענת כי סעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות מעניק הגנה מוחלטת לכל פרסום שנעשה על ידי בעל תפקיד שלטוני במסגרת מילוי תפקידו, וכי הפרסום נעשה על מנת לצמצם את התפשטות וירוס הקורונה, ולפיכך מדובר בפעולה שהייתה המדינה חייבת לעשות על פי הדין, ולכל הפחות היתה רשאית לעשות.
טענת הנתבעת לפיה עומדת לה הגנה מכוח סעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות, בדין יסודה. המידע אודות מקום שהייתו של התובע ועיסוקו בעת האירוע כדיג'יי נמסר על ידו במסגרת חקירה אפידמיולוגית, שנעשתה מכוח הרשאה חוקית בפקודת בריאות העם. אף אין חולק כי פרסום המידע באתר משרד הבריאות ובמסרונים נעשה כדי לסייע באיתור מי שבא במגע קרוב עם התובע לשם צמצום התפשטות וירוס הקורונה, סמכות המוקנית לנתבעת מכוח הפקודה. בנסיבות אלו, מדובר בפעולה שנעשתה על ידי הנתבעת מכוח הרשאה בדין, ועל כן חוסה תחת ההגנה המוענקת למדינה מכוח סעיף 13 לחוק לשון הרע, וסעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות.

פורסם בנבו
דילוג לתוכן