| ת"פ (קריות) 41096-05-20 מדינת ישראל נ' מורן לויתן |
| ביהמ"ש זיכה את הנאשם מעבירה של היזק לרכוש במזיד. לא הוכחו יסודות העבירה (לעניין הנזק) וקיים בסיס מספק לטענות הגנה מן הצדק שבפי הנאשם לגבי היעדר חקירה על אודות הפגיעה בפרטיותו ואופן ניהול חקירתו. . המאשימה הגישה נגד הנאשם כתב אישום בו ייחסה לו ביצוע עבירת היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין. . בית המשפט זיכה את הנאשם, ופסק כלהלן: הקושי הראייתי של המאשימה בהוכחת אשמת הנאשם נעוץ בכך שלא הוכח הנזק הנטען, וזאת הואיל ולא נמצא מקום להסתמך על עדותה של נפגעת העבירה באשר לנזק שנגרם למצלמה שבה תועד מקטע הסרטון ונותר ספק סביר אם המצלמה ניזוקה בכלל; ודוק, גם אם הועברה ליחידה החוקרת מצלמה שניזוקה (אשר בכל מקרה לא הוגשה כחלק מראיות המאשימה) – לא ברור באיזו מצלמה מדובר (בהתחשב בכך שלפי עדותה של נפגעת העבירה, היה אירוע שבו הושחתה מצלמה קודמת אך אין בידי נפגעת העבירה ראיות או ידיעה מי השחיתה). זאת ועוד, אם ייעשה ניסיון להיבנות מהפסקת תיעוד המצלמה כמשתקף במקטע הסרטון בכדי להוכיח באמצעותו כי נגרם נזק כלשהו למצלמה כלשהי שבאמצעותה הוא צולם, יש לדחות ניסיון זה. אין בהפסקת הצילום כשלעצמו כדי ללמד על נזק שנגרם למצלמה. חוקר לא הגיע לכתובת ולא הוצגה ראיה ממנה ניתן ללמוד כי נערכה חקירה על אודות מיקומי המצלמות השונות ביחס למקום מגורי הנפגעת והנאשם ומחסניהם, מועד התקנת כל אחת מהמצלמות, הנזק שנגרם לכל אחת מהמצלמות אם בכלל והיקפו. כמו כן, לא בוצעו פעולות חקירה באשר לדבר קיומם של נזקים שנגרמו לרכושו של הנאשם כנטען מפיו וחקירת האנשים שזהותם ידועה אשר עיבו את תחושת הנאשם כי הוא רדוף ונערך לגביו מעקב. חוק הגנת הפרטיות קובע כי אין לפגוע בפרטיות אדם ללא הסכמתו. בין מקרי הפגיעה בפרטיות נמנים מקרי בילוש או התחקות אחר אדם שעלול להטרידו ואין נפקא מינא אם מדובר ברשות היחיד או הרבים. מקטע הצילום מלמד על התקנת מצלמה מעל לדלת הכניסה, שלפי עדות נפגעת העבירה מהווה את דלת הכניסה למחסן הנאשם וכן לפי עדותה מיקום המצלמה איפשר תיעוד של כניסה ויציאת הנאשם מדירתו. נפגעת העבירה אומנם ציינה בעדותה כי התקנת המצלמה נועד להגן על רכושה, אותו בחרה להציב בשטח המשותף מול דלת הכניסה. אימוץ מלא של גרסת נפגעת העבירה, ללא חקירה באשר לנטען מפי הנאשם, מעורר קושי ומקים ספק שלא ניתן ליישבו רק באמצעות התרשמות מדברי העדה. משלא הוכחו כלל יסודות העבירה (לעניין הנזק) ומחמת בסיס מספק לטענות הגנה מן הצדק שבפי הנאשם לגבי היעדר חקירה על אודות הפגיעה בפרטיותו ואופן ניהול חקירתו – אשר משליכות אף על דרך ההתייחסות למקטע הסרטון, ביהמ"ש זיכה את הנאשם. פורסם בנבו |
תפריט