ב"ש 87-22 עו"ד נגה ויזל נ' התובע הצבאי הראשי
.
המערערת הגישה בקשה להתיר את פרסומו של פרוטוקול חקירתה הנגדית של נפגעת העבירה. טור' טויל ורב"ט ישראלי הואשמו בין היתר בעבירות מין חמורות, ובהן אינוס ומעשה סדום, כלפי נפגעת העבירה. לטור' טויל יוחסו עבירות של אינוס ומעשה סדום כלפי נפגעת נוספת, באירוע קודם. ברקע בקשת המבקשת עומדים הליכים המתנהלים בין נפגעת העבירה למבקשת.
.
בית הדין הצבאי לערעורים קבע כלהלן:
עדותה של נפגעת עבירת המין, נשמעה בדלתיים סגורות.
בהחלטתה של נפגעת העבירה לחשוף את זהותה, כאחת מן הנפגעות שתלונותיהן נדונו כחלק מהגשמת האוטונומיה שלה, אין אפוא בהכרח כדי לגרור תוצאה של ויתור על הפרטיות הנתונה לה בקשר לעדותה בדלתיים סגורות בהליך הדיוני. תמיכה שקיבלה מארגוני סיוע שונים אינה מעלה או מורידה ביחס לשיקולי המאקרו, לגבי נפגעים פוטנציאליים אחרים.
אשר להפעלת שיקול הדעת ביחס לפרסום עדותו של נפגע מין, אשר נשמעה בדלתיים סגורות, נפסק כי הקטעים אשר את פרסומם יש, לאסור, הם קטעים אשר פרסומם פוגע בדרגה גבוהה בענייניה האינטימיים של המתלוננת ובצנעת הפרט שלה, מבלי שקיים אינטרס ציבורי המצדיק את הפגיעה. קטעים נוספים שאין להתיר את פרסומם, הינם קטעים שעל אף שבאים הם מפיה של המתלוננת, יש בהם כדי לעוות את התמונה הכוללת, כפי שמשתקפת מצפייה בקלטות כולן, וקיים חשש ממשי שלא יהא די בהקשר על מנת לתקן את הרושם שמתקבל מהם, ועל כן עלולים הם לפגוע בשמה הטוב של המתלוננת באופן שאינו מצדיק את סיפוקו של העניין הציבורי בפרסום.
באיזון בין שיקולי המיקרו והמאקרו לגבי עניינם של נפגעי עבירות מין, לבין הצורך שהעלתה המבקשת בפרסום, נמצא כי התכלית שלשמה הורה בית הדין הצבאי המחוזי על סגירת הדלתיים נותרה בעינה. גם הפנייתו של בא כוח המבקשת למקטעים מסוימים בפרוטוקול אינה תומכת בבקשה להתיר את פרסומו המלא.
פורסם בנבו