| עמ"נ (תל אביב-יפו) 12780-01-23 Ilona Muzyehuk נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים | |
. ערעור זה מעלה שאלה בדבר סמכות בקרי הגבול ונציגי רשות האוכלוסין וההגירה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים להיכנס לישראל. . בית משפט לעניינים מנהליים קיבל את הערעור ופסק: על פני הדברים, ובמקרים שבהם ההחלטה מתקבלת כנדרש על-ידי ראש הרשות במקום מושבו בירושלים, הסמכות תהיה נתונה לבית הדין ולבתי המשפט בירושלים. עם זאת, יש לבחון, בכל מקרה בו המבקשים טוענים שלא כך הם פני הדברים, האם אכן ההחלטה התקבלה בירושלים מטעמים ענייניים, שאז ורק אז, תקום הסמכות המקומית בירושלים. במקרה דנן החלטת הסירוב התקבלה למעשה בנתב"ג על-ידי בקרי הגבול שם, ולא בירושלים, שם רק נחתמה על-ידי ראש הרשות מבלי שנימק והבהיר כי שקל לעומק את הדברים. משכך הסמכות המקומית לדון בערר על החלטת הסרוב ובערעור על פסק הדין של בית הדין לעררים היא לפי המקום שבו התקבלה ונמסרה ההחלטה למעשה – בתל אביב. זכותו של אדם לשמור לעצמו את המידע באשר לחייו האישיים בלא לשתף בו את זולתו. המדינה רשאית להיכנס למרחב הפרטי רק כאשר הדבר מוצדק ורק כאשר הכניסה לתחום הפרטי נעשית לפי הסמכה מפורשת בחקיקה ובאופן מידתי. אין מחלוקת כי חיפוש בטלפון חכם שכיום ככלל, נושא את כל סיפור חייו של המחזיק בו, מהווה אחת מהפגיעות הקשות ביותר בפרטיות. בנוסף, עצם לקיחת הטלפון הנייד והותרת האדם ללא המכשיר במעבר הגבול, לעתים לשעות ארוכות, ללא יכולת ליצור קשר עם עו"ד או עם קרובים וחברים ליידע במצב ולקבל מידע ועזרה מהם, פוגע בזכויות אחרות של המגיעים לישראל. חוק הכניסה לישראל והנהלים מכוחו אינם מסמיכים את פקחי הרשות לקחת את הטלפונים הניידים בנקודות הגבול ולערוך בהם חיפוש. "ההסכמה" לתת את הטלפון הנייד לבקרי הגבול, הניתנת על ידי מי שתלויים במוצא פיהם אם להיכנס לישראל או להיות מורחקים ממנה, לאו הסכמה היא. לאור האמור, בהעדר הסמכה בדין, אין סמכות לבקרי הגבול ולכל נציג אחר של הרשות לבצע חיפוש במכשירים ניידים של המבקשים להיכנס לישראל, גם במקרים בהם לטענת הרשות נמסר הטלפון לבקשת פקיד הרשות. לעניין זה אין חשיבות אם מדובר בתיירים, עובדים זרים, מבקשי מקלט או אחרים. |
תפריט