| ת"א (תל אביב-יפו) 53608-11-20 עו"ד עודד כ. גבעון נ' HAGSHAMA HOUSTON 11 LLC |
. בקשת מבקש העיון, שאינו בעל דין בהליך, לעיין בתיק ביהמ"ש. התיק נושא בקשת העיון עניינו בתביעה שהגישו התובעים לביטול הסכם שנחתם בין התובעים לבין הנתבעות 1-2 או מי מהן, ולהשבת כלל סכומי הכסף ששולמו במסגרת ההסכם, כמו גם למתן פיצוי על אבדן רווח אלטרנטיבי על סכומים שהועברו לנתבעות בקשר עם הצעת השקעה בפרויקט נדל"ן בארה"ב. במסגרת הבקשה טוען מבקש העיון כי בינו לבין ב"כ התובעים בתיק שבכותרת מתנהל בבימ"ש השלום הליך משפטי בטענה כי כתבי התביעה בתיק שבכותרת ובתיקים נוספים בהם מייצג ב"כ התובעים, מועתקים ומהווים הפרה של זכויות יוצרים. . ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה בקבעו: זכות העיון של מי שאינו בעל דין בתיק מעוגנת בתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), הקובעת כי כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק בימ"ש, ובלבד שהעיון בו אינו אסור ע"פ דין. זו נקודת המוצא. תקנה 4(ד) קובעת את השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להחליט בבקשת העיון: בין השאר, עניינו של המבקש בתיק, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. ביהמ"ש העליון התווה דרך תלת שלבית לטיפול בבקשות עיון. ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. אם תוצאת האיזון היא שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של ביהמ"ש. כאמור, נפסק כי בהתחשב בנקודת המוצא הנ"ל, על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו. חובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון אינה הופכת נטל זה. כן נקבע כי נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את ביהמ"ש מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לביהמ"ש מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה מול אינטרסים אחרים, בהם האינטרסים המוגנים בהוראות חקוקות אחרות, הוראות המגינות על הזכות לפרטיות או על זכויות אחרות.התובעים לא הצביעו על איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. מבקש העיון טוען כי העיון בתיק נדרש לו לצורך ניהול תביעתו כנגד ב"כ התובעים בהליך דנן, בה נטען כי כתבי הטענות שהוגשו ע"י עורך הדין בתיק זה הועתקו ממנו באופן המהווה הפרה של זכויות יוצרים. בהתחשב בכך שהנטל המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, די בנימוק זה כדי לעמוד בדרישת ההנמקה המצומצמת המוטלת על מבקש עיון. מנגד, אין בטענות התובעים כדי להצדיק את שלילת זכות העיון. הטעם המרכזי עליו הצביעו התובעים כמצדיק את מניעת העיון הוא הטעם של עקיפת הליכי גילוי המסמכים בתביעה החדשה. אין לקבל טענה זו. כפי שנקבע בפסיקה, הליכי גילוי המסמכים אינם האמצעי היחיד העומד לרשות בעל דיון לצורך איסוף מידע הרלבנטי לניהול תביעתו או הגנתו במשפט והאפשרות לנקוט הליכי גילוי ועיון אינה פוגעת או גורעת מהאפשרות לעיין בתיק ביהמ"ש. כך בכלל, וכך בפרט משעה שבקשת הגילוי שהוגשה ע"י מבקש העיון לביהמ"ש המברר את תביעתו, לא נדחתה לגופה והוא הופנה להגיש את בקשה העיון דנן. אשר לטענת התובעים לפיה המבקש אינו צד לתיק ואינו קשור לסכסוך שבין הצדדים לו, הרי שאין בכוחה של טענה זו לשלול זכות עיון. בקשת העיון הוגשה ע"י מבקש העיון בהתאם לתקנה 4(א), וממילא העובדה שהמבקש אינו צד לתיק היא נקודת המוצא לדיון בבקשה. אשר לטענת התובעים לפגיעה בפרטיותם, הרי שזו נטענה באופן כללי וללא פירוט מספיק. על אף האמור נמצא, לנוכח מטרת העיון כפי שהוגדרה על ידי מבקש העיון מחד ועל מנת שלא לפגוע פגיעה שאינה מידתית בתובעים, מאידך, להגביל את עיון המבקש לכתבי הטענות בהם ביקש לעיין גופם בלבד (ללא נספחיהם). פורסם בנבו |
תפריט