| ת"ק (תל אביב-יפו) 13290-02-23 נתנאל צוקרון נ' שחר אברהמוביץ | |
| תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת בגין הפרת פרטיותה, בכך שהתובע שלח לה מסרים מטרידים אף שביקשה ממנו שלא יצור עימה קשר. ביהמ"ש חייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 9,000 ₪. . הצדדים לתביעה זו ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כשנה ומחצה אשר בסופה פרידה אותה יזמה הנתבעת. לטענת התובע, הנתבעת הגישה כנגדו תלונת שווא, והוא עתר כי הנתבעת תפצה אותו בסכום של 34,600 ₪. בתגובה, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בגין הפרת פרטיותה, בכך שהתובע שלח לה מסרים מטרידים אף שביקשה ממנו שלא יצור עימה קשר. . בית המשפט פסק כלהלן: לא הוכח כי הנתבעת הגישה נגד התובע תלונת שווא. מטיעוני התובע עולה שהוא סבור כי כל אימת שתיק חקירה נגנז בעילת "אין אשמה פלילית", מדובר בהכרח בתיק המבוסס על תלונת שווא. אולם בכך נתפס התובע לכלל טעות. קיים פער בין השיקולים העומדים בבסיס החלטת הרשות המוסמכת לגנוז תיק חקירה בעילה זו, לבין המסקנה כי מדובר בתלונת שווא (כלומר, תלונה המבוססת על מסד עובדתי שקרי). החלטת רשות חקירה או תביעה לגנוז תיק חקירה מהטעם לפיו אין אשמה פלילית, נובעת ממגוון שיקולים אשר יכולים להיות משפטיים ללא קשר להערכת הגוף המוסמך את מהימנות התלונה, ואין פירושה בהכרח כי המתלונן מספר דברי שקר, אלא כי המסכת העובדתית שהוא מגולל אינה מהווה עבירה פלילית או למצער, כי אין סיכוי סביר להרשעה. וודאי שלא ניתן לומר כי הנתבעת שיקרה בתלונתה, שכן התובע עצמו מודה בחלק הארי שלה. מעשיו של התובע מהווים הפרת פרטיות. על סמך בחינת ההודעות אשר נשלחו, ואשר אינן שנויות במחלוקת, ניתן לקבוע כי הודעות אלו מהוות במובהק פגיעה בפרטיותה של הנתבעת. התובע הודה כי שלח לנתבעת את ההודעות המפורטות בכתב התביעה שכנגד. המערכת הנורמטיבית הרלוונטית הינה מתחום הנזיקין ובאופן ספציפי חוק הגנת הפרטיות. שליחת מסרים לאדם באופן הפוגע בשלוות רוחו, מהווה הטרדה אחרת אשר הינה פגיעה בפרטיותו. בקשתה של הנתבעת מהתובע כי יניח לה לא כובדה על ידו, אלא לאחר שהתלוננה במשטרה. בעת פסיקת הפיצוי, יש לתת משקל גם לשיקולי הרתעה, בתקווה כי התובע יימנע מליצור קשר כלשהו עם הנתבעת בעתיד, וכי השניים יוכלו להמשיך בחייהם. יש לחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 9,000 ₪ בצירוף 1,000 ₪ הוצאות משפט. |
תפריט