| רע"א 6769-22 אברהם לוי נ' שאול ימין |
. בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי, בו נדחה ערעור על פס"ד שלום בו נדחו תביעות כספיות שהגיש המבקש נגד המשיבים לפי חוק איסור לשון הרע ולפי חוק הגנת הפרטיות. ברקע, סכסוך שכנים שהוביל למספר הליכים משפטיים בין הצדדים, לרבות הליך פלילי שהתנהל נגד המבקש, בעקבות תלונה שהגיש המשיב 2 למשטרה, בטענה כי המבקש תקף אותו ופגע באופנועו. הליך זה הסתיים בזיכוי המבקש תוך שנקבע כי ישנו בסיס, ולו מסוים, לטענת המבקש כי התלונה נגדו נבדתה. על רקע פסה"ד בהליך הפלילי, הגיש המבקש כנגד המשיב 2, תביעה בעוולת לשון הרע. התביעה נדחתה תוך שנקבע כי עומדת למשיב ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע. בנוסף הגיש המבקש נגד המשיב 1 (אביו של המשיב 2), תביעה כספית לפי חוק הגנת הפרטיות אשר נדחתה אף היא. טענתו המרכזית של המבקש היא כי מתעוררת בנסיבות העניין שאלה עקרונית בדבר היחס בין פסק דין פלילי מזכה, לבין ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע. בתוך כך, המבקש טוען כי עניינו מעורר את השאלה: האם הכרעת דין מזכה בהליך פלילי, שנפתח אגב הגשת תלונה, שוללת מניה וביה את תחולת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע בתביעה אזרחית שהוגשה נגד מגיש התלונה. . ביהמ"ש העליון (השופט י' כשר) דחה את הבקשה מהטעמים הבאים: התשובה לשאלה שמציג המבקש הינה שלילית, והדין בעניין זה ברור וידוע. לפיכך, אין המדובר בשאלה המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי. מסירת תלונה לפיה אדם עבר עבירה פלילית כלפי אדם אחר, היא "על פניה" לשון הרע כמובנה בחוק איסור לשון הרע. עם זאת, נוכח האינטרס הציבורי בעידוד זרימת מידע אל רשויות האכיפה, נקבעה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע הגנה לנתבע אשר הגיש בתום לב תלונה לרשות מוסמכת. בפסיקת בימ”ש זה ניתנה פרשנות נדיבה לדרישת תום הלב שבסעיף האמור, תוך שהודגש כי ההגנה תחול גם מקום שבו אדם מאמין כי הנילון ביצע עבירה, אף אם אמונתו מוטעית היא, ואף אם הוכח כי התלונה הוגשה בכוונה לפגוע בנילון. למעשה, נקבע כי הגנה זו לא תחול, רק מקום בו: "המתלונן אינו מאמין באמיתות תלונתו ויודע כי אינה אמת" והנטל להוכיח זאת מוטל על שכמו של התובע. אין בכוחו של פסק הדין המזכה בהליך פלילי כדי להוכיח כי תלונת המשיב 2 למשטרה היוותה תלונת שווא ועליו להוכיח את טענתו בראיות אחרות. ראשית, בעוד שהכרעת דין פלילית מרשיעה וחלוטה יכולה לשמש כראיה לכאורה במשפט אזרחי, ככלל, פסק דין מזכה במשפט פלילי אינו יכול לשמש כראייה במשפט אזרחי; שנית, המותב אשר נתן את פסק הדין המזכה בהליך הפלילי קבע מפורשות כי: "אינני יודע, ואינני יכול לקבוע אם אכן מדובר בעלילת דם". על רקע האמור, ברי שקיומו של הכרעת דין מזכה בהליך הפלילי שנפתח אגב הגשת תלונה, אינה שוללת מניה וביה את תחולת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע בתביעה אזרחית שהוגשה נגד מגיש התלונה. לפיכך, השאלה העקרונית שהמבקש מבקש לעורר בבקשתו – לאו שאלה היא, כך שאין ליתן בגינה רשות לערער ב-"גלגול שלישי". אשר ליתר טענות המבקש המכוונות כלפי קביעות הערכאות קמא בעניין תביעתו לפי חוק הגנת הפרטיות – טענותיו בעניין זה, אשר ממילא לא עמדו במוקד בקשתו, הינן טענות ערעוריות המבקשות להשיג על ממצאים עובדתיים, אשר אין ליתן בגינן רשות לערער ב-"גלגול שלישי". פורסם בנבו |
תפריט