<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>DPO</title>
	<atom:link href="https://www.dpo-israel.co.il/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.dpo-israel.co.il</link>
	<description>Israel</description>
	<lastBuildDate>Fri, 09 Feb 2024 15:23:36 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.9.4</generator>

<image>
	<url>https://www.dpo-israel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/cropped-סמל-אתר-2-32x32.png</url>
	<title>DPO</title>
	<link>https://www.dpo-israel.co.il</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>נדחה ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת ערעור), על סירוב המשיבה למחיקת המידע האישי על אודות המערער השמור במאגרי המידע שברשותה</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a0%d7%93%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%94-8-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%95/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 09 Feb 2024 15:23:35 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1906</guid>

					<description><![CDATA[<p>עש&#34;א (פתח תקוה) 11767-09-21 עו&#34;ד רונן ניר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע&#34;מ ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת ערעור), על סירוב המשיבה למחיקת המידע האישי על אודות המערער השמור במאגרי המידע שברשותה..בית המשפט דחה את הערעור, ופסק כלהלן:לטענת המערער, מידע אשר אינו נדרש עוד למילוי המטרה שלשמה הוא &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a0%d7%93%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%94-8-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%95/"> <span class="screen-reader-text">נדחה ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת ערעור), על סירוב המשיבה למחיקת המידע האישי על אודות המערער השמור במאגרי המידע שברשותה</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a0%d7%93%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%94-8-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%95/">נדחה ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת ערעור), על סירוב המשיבה למחיקת המידע האישי על אודות המערער השמור במאגרי המידע שברשותה</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-21-09-11767-476.doc">עש&quot;א (פתח תקוה) 11767-09-21 <strong>עו&quot;ד רונן ניר </strong>נ' <strong>איי.די.איי. חברה לביטוח בע&quot;מ</strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2">ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת ערעור), על סירוב המשיבה למחיקת המידע האישי על אודות המערער השמור במאגרי המידע שברשותה.<br>.<br>בית המשפט דחה את הערעור, ופסק כלהלן:<br>לטענת המערער, מידע אשר אינו נדרש עוד למילוי המטרה שלשמה הוא נאסף ונשמר במאגר, ואשר רק בעבורה ניתנה ההסכמה למסירת המידע הוא בגדר מידע אשר אינו &quot;מעודכן&quot; כלשון סעיף 14 לחוק הפרטיות ותקנה 7 לתקנות. מכאן נובעת זכותו לבקש את מחיקת המידע, ולערער לבית משפט שלום על סירוב של בעל מאגר מידע להיעתר לבקשה מעין זו.<br>ברם, אף אם נניח לטובת המערער כי ניתן לקבל את פרשנותו המשפטית (ולמען הסר ספק לא כך נקבע, ומדובר בסוגיה פרשנית הטעונה ליבון), הרי שבמקרה דנא לא עלה בידי המערער להוכיח כי המידע שעליו, השמור במאגרי המידע של המשיבה, הוא בגדר &quot;מידע עודף&quot;.<br>ערעורו של המבקש הוא כללי וכוללני. המערער עתר באופן גורף להורות על מחיקת כל &quot;מידע אישי&quot; ממאגרי המידע של המשיבה, אך זאת מבלי שפירט (מעבר לתיאור כללי) מהו בדיוק אותו מידע, ומבלי שהתייחס בערעורו ולו לפריט מידע קונקרטי אחד שמחיקתו מתבקשת, באיזה מאגר מידע הוא מוחזק, וכיצד הוא חורג ממטרות המאגר המאושרות. המערער אף לא צירף לערעור את המידע שקיבל לעיון מהמשיבה, ואשר אותו הוא מבקש למחוק. בכך מנע המערער מבית המשפט את האפשרות המעשית לברר את טענותיו, שכן בהיעדר פירוט בדבר מהות המידע ובהיעדר צירופו לערעור, לא ניתן לבחון האם מדובר ב&quot;מידע עודף&quot;, אם לאו.</td></tr></tbody></table><figcaption class="wp-element-caption">פורסם בנבו </figcaption></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a0%d7%93%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%94-8-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%95/">נדחה ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת ערעור), על סירוב המשיבה למחיקת המידע האישי על אודות המערער השמור במאגרי המידע שברשותה</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>תביעת פיצויים בגין הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות באמצעות השתלת עובד הסמוי וביצוע חקירה הסמויה</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%a0/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 09 Feb 2024 15:22:30 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1904</guid>

					<description><![CDATA[<p>ת&#34;א (עכו) 51396-11-17 ש.ח. שינוע בע&#34;מ נ' ניר קלוש  בית המשפט נדרש לשתי תביעות. התביעה הראשונה, הוגשה נגד נתבעים 1-11 בגין אירוע התפרצות אל בית עסק. בעקבות אירוע זה, טענו התובעים לנזקים ממוניים , ולנזקים בלתי ממוניים. התביעה השנייה של התובעים, הוגשה נגד נתבעים 12-14 מכוח חוק הגנת הפרטיות, וביצוע האזנת סתר אסורה לפי חוק האזנת סתר. לטענת &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%a0/"> <span class="screen-reader-text">תביעת פיצויים בגין הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות באמצעות השתלת עובד הסמוי וביצוע חקירה הסמויה</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%a0/">תביעת פיצויים בגין הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות באמצעות השתלת עובד הסמוי וביצוע חקירה הסמויה</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-17-11-51396-190.doc">ת&quot;א (עכו) 51396-11-17 <strong>ש.ח. שינוע בע&quot;מ </strong>נ' <strong>ניר קלוש </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2">בית המשפט נדרש לשתי תביעות. התביעה הראשונה, הוגשה נגד נתבעים 1-11 בגין אירוע התפרצות אל בית עסק. בעקבות אירוע זה, טענו התובעים לנזקים ממוניים , ולנזקים בלתי ממוניים. התביעה השנייה של התובעים, הוגשה נגד נתבעים 12-14 מכוח חוק הגנת הפרטיות, וביצוע האזנת סתר אסורה לפי חוק האזנת סתר. לטענת התובעים, בשל שתילת העובד הסמוי על ידי הנתבעים ובשל הפרסום שעשו פעילי נתבעת 13 ברשת האינטרנט, נגרמו לתובעים נזקים בגין פגיעה בפרטיותם בכוונה לפגוע, ובשל רשלנות הנתבעים והפרתם לחובה חקוקה.<br>.<br>בית המשפט פסק כלהלן:<br>התביעה הראשונה שבה נטען לעוגמת נפש לתובעת, לא צורפו לתביעה תובעים נוספים והיא הוגשה בשם ש.ח. שינוע בע&quot;מ בלבד. התובעים לא טענו בשום שלב בהקשר הזה, כי לבעלי התובעת נגרם נזק בדמות עוגמת נפש בגין התפרצות הנתבעים אל בית העסק. בהיעדר צירוף בעלי המניות בתובעת לתביעה הראשונה, יש לדחות את הטענה בגין עוגמת נפש.<br>לא הוכיחו התובעים כי הנזק נגרם על ידי הנתבעים עצמם.<br>באשר לתביעה השנייה, הוכח, כי העובד הסמוי נקלט לעבודה בבית העסק ללא קשר לנתבעים אך בנקודת זמן מסוימת שאינה ידועה, החל שיתוף פעולה בין העובד הסמוי ובין הנתבעים בכך, שהעובד הסמוי מצלם ומתעד בסתר את המתרחש בתוך בית העסק ומעביר את החומרים לידי הנתבעים. קשר זה בין הנתבעים ובין העובד הסמוי נמשך עד ליום פיטוריו של העובד לאחר שנתפס מצלם. לכן, הוכח, כי בנקודת זמן מסוימת הפעילו הנתבעים את העובד הסמוי במשך כמה חודשים ובין הצדדים היה שיתוף פעולה מלא.<br>משנמצא, כי העובד הסמוי הופעל על ידי הנתבעים יש בכך כדי להוות פגיעה בפרטיות התובעים משום שאותו עובד, חדר את תוך האינטימיות של התובעת ושל אופי העבודה בבית העסק, צילם והעביר לגורמים שלישיים.<br>עצם השתלת העובד הסמוי וביצוע החקירה הסמויה מהווים פגיעה בפרטיות, אך הם חוסים תחת ההגנות המנויות בסעיף 18(2)(ב). נושא התחקיר הוא נושא בעל חשיבות הן בשל אופיו, הן מכח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), , והן בהסתמך על פסיקת בתי המשפט בכל הקשור לחשיבות זכויות בעלי החיים ואיסור התעללות בהם ועינוים.<br>הפרסומים שנעשו על ידי הנתבעים ברשת החברתית – &quot;פייסבוק&quot; אינם מהווים פגיעה בפרטיות התובעים.</td></tr></tbody></table><figcaption class="wp-element-caption">פורסם בנבו </figcaption></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%a0/">תביעת פיצויים בגין הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות באמצעות השתלת עובד הסמוי וביצוע חקירה הסמויה</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>בית הדין הצבאי קיבל את בקשת ההגנה לאיסור פרסום פרטיו המזהים של המבקש שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי. נקבע, כי ענייננו הקונקרטי והייחודי של המבקש מצדיק לסטות מהכלל בדבר פומביות הדיון ולהמשיך לאסור את פרסום פרטיו המזהים</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%95/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 19:41:55 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1901</guid>

					<description><![CDATA[<p>(מרכז) 31-22 טוראי ע.ע נ' הצבאי הראשי  .בית הדין הצבאי נדרש לבקשת ההגנה לאיסור פרסום פרטיו המזהים של המבקש שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי..בית הדין הצבאי קבע כלהלן:בבואו להכריע בשאלת פרסום פרטיו המזהים של נאשם &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%95/"> <span class="screen-reader-text">בית הדין הצבאי קיבל את בקשת ההגנה לאיסור פרסום פרטיו המזהים של המבקש שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי. נקבע, כי ענייננו הקונקרטי והייחודי של המבקש מצדיק לסטות מהכלל בדבר פומביות הדיון ולהמשיך לאסור את פרסום פרטיו המזהים</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%95/">בית הדין הצבאי קיבל את בקשת ההגנה לאיסור פרסום פרטיו המזהים של המבקש שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי. נקבע, כי ענייננו הקונקרטי והייחודי של המבקש מצדיק לסטות מהכלל בדבר פומביות הדיון ולהמשיך לאסור את פרסום פרטיו המזהים</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/army/ARMY-22-31-44.doc">(מרכז) 31-22 <strong>טוראי ע.ע </strong>נ' <strong>הצבאי הראשי </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br><br>.<br>בית הדין הצבאי נדרש לבקשת ההגנה לאיסור פרסום פרטיו המזהים של המבקש שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.<br>.<br>בית הדין הצבאי קבע כלהלן:<br>בבואו להכריע בשאלת פרסום פרטיו המזהים של נאשם לצורך שמירה על ביטחונו, נדרש בית הדין לעריכת איזון עדין בין האינטרס הציבורי הכללי בדבר פומביות הדיון; לבין &quot;&#8230;אינטרס אנושי, לעיתים קיומי, ראשון במעלה – 'בטחונו של בעל דין'&quot;.<br>כאשר מדובר באיסור פרסום לטובת ביטחונו של בעל דין, אין המחוקק דורש כי תוכח &quot;פגיעה חמורה&quot;, וזאת בשונה מהמבחן שנקבע לאיסור פרסום לשם הגנה על פרטיותו, ומכאן שאינטרס ההגנה על ביטחונם של בעלי דין עולה על הצורך להגן על פרטיותם. נוכח טיב הפגיעה שמפניה יש להגן, נפסק ברוח זו כי יש לנקוט זהירות מקום שבו נדרש להעריך את הצורך ב'הגנה על ביטחונו של בעל דין. המבחן שנקבע בבחינת בקשה לאיסור פרסום לטובת ביטחונו של בעל דין הוא המבחן ההסתברותי של &quot;אפשרות סבירה&quot; לפגיעה בביטחונו של המבקש.<br>לאור מסה קריטית של מידע שהצטבר הן במהלך עדותו של קצין האג&quot;ם, לאחר שעומת עם נתונים קונקרטיים הנוגעים למבקש ולנפגע העבירה, והן מבדיקות נוספות שנערכו ונתונים שהועברו על אודות נפגע העבירה לאחר עדותו של קצין האג&quot;ם, נמצא, כי באיזון בין האינטרסים השונים – עקרון פומביות הדיון מזה ואינטרס השמירה על בטחון המבקש מזה, ענייננו הקונקרטי והייחודי של המבקש מצדיק לסטות מהכלל בדבר פומביות הדיון ולהמשיך לאסור את פרסום פרטיו המזהים של המבקש.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%95/">בית הדין הצבאי קיבל את בקשת ההגנה לאיסור פרסום פרטיו המזהים של המבקש שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי. נקבע, כי ענייננו הקונקרטי והייחודי של המבקש מצדיק לסטות מהכלל בדבר פומביות הדיון ולהמשיך לאסור את פרסום פרטיו המזהים</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>עורכת דין מטעם המוסד לביטוח לאומי חשפה מסמך חסוי בתיק מסוים של התובע שמתנהל בבית הדין לעבודה. אותו מסמך הוגש בתיק אחר שמתנהל אף הוא בבית הדין לעבודה. האם חשיפת המסמך שלא בתיק שבו הוגש יש משום הפרה של החיסיון והגנת הפרטיות באופן שמזה את התובע בפיצויים?</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%a4%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 19:30:59 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1899</guid>

					<description><![CDATA[<p>ת&#34;ק (תל אביב-יפו) 36125-10-22 אורי פאר נ' ביטוח לאומי  .התובע הגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי תביעה קטנה בגין כך שעורכת דין שמייצגת את המל&#34;ל בתיקים שמתנהלים בבית הדין לעבודה חשפה מסמך חסוי בפני שופט אשר שייך לתיק אחר שמתנהל אף הוא בבית הדין לעבודה ובכך הפרו את החיסיון ופגעו לתובע בפרטיותו. לטענת המל&#34;ל המצאת המסמך נעשה בשוגג ובהיסח &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%a4%d7%94/"> <span class="screen-reader-text">עורכת דין מטעם המוסד לביטוח לאומי חשפה מסמך חסוי בתיק מסוים של התובע שמתנהל בבית הדין לעבודה. אותו מסמך הוגש בתיק אחר שמתנהל אף הוא בבית הדין לעבודה. האם חשיפת המסמך שלא בתיק שבו הוגש יש משום הפרה של החיסיון והגנת הפרטיות באופן שמזה את התובע בפיצויים?</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%a4%d7%94/">עורכת דין מטעם המוסד לביטוח לאומי חשפה מסמך חסוי בתיק מסוים של התובע שמתנהל בבית הדין לעבודה. אותו מסמך הוגש בתיק אחר שמתנהל אף הוא בבית הדין לעבודה. האם חשיפת המסמך שלא בתיק שבו הוגש יש משום הפרה של החיסיון והגנת הפרטיות באופן שמזה את התובע בפיצויים?</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-S-22-10-36125-861.doc">ת&quot;ק (תל אביב-יפו) 36125-10-22 <strong>אורי פאר </strong>נ' <strong>ביטוח לאומי </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br>.<br>התובע הגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי תביעה קטנה בגין כך שעורכת דין שמייצגת את המל&quot;ל בתיקים שמתנהלים בבית הדין לעבודה חשפה מסמך חסוי בפני שופט אשר שייך לתיק אחר שמתנהל אף הוא בבית הדין לעבודה ובכך הפרו את החיסיון ופגעו לתובע בפרטיותו. לטענת המל&quot;ל המצאת המסמך נעשה בשוגג ובהיסח הדעת. השאלה שטעונה הכרעה הינה – האם קיימת עילת תביעה לתובע נגד המל&quot;ל לאור הטענה כי הוכנס מסמך מתיק שמתנהל בין הצדדים בבית הדין לעבודה לתיק אחר נוסף ושופט נוסף נחשף אליו, וככל שקיימת עילה מה הפיצוי שיש לפסוק בגינה.<br>.<br>בית המשפט דחה את התביעה ופסק כלהלן:<br>סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות יוצר זיקה לחוק לאיסור לשון הרע וקובע: &quot;במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה: (1)הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965;&quot;<br>החיסיון המוענק לפרסום לשון הרע תוך כדי דיון משפטי לפי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, הוא חיסיון מוחלט. על מנת שפרסום יחסה תחת הגנת הסעיף, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים – האחד שהפרסום נעשה על ידי מי מבעלי הדין, עורכי דין ועדים; תנאי שני הוא כשהפרסום נעשה לצד למשפט; התנאי השלישי מחייב שהפרסום ייעשה תוך כדי הדיון.<br>בענייננו, מדובר בדו&quot;ח תחקור שצורף להודעה שהוגשה לבית משפט בהליך משפטי תוך כדי הדיון המשפטי ונעשה ישירות לבית המשפט (התנאי השני והשלישי) שנעשה על ידי בעל דין או בא כוחו (התנאי הראשון). ובכך התמלאו התנאים לחסינות על פי סעיף 13(5) לחוק ועל כן הינו פרסום מותר, אשר לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי.<br>נכון יגיד התובע כי חשיפת המסמכים יש בהן כדי לפגוע בזכותו לפרטיותו ואף לזכותו להליך הוגן, אולם גם במקרה כזה ההלכה אומרת כי הכלל הוא שאין פגם בעצם חשיפת מסמך לא קביל בפני שופט, שהרי הנחת היסוד היא ששופט מקצועי יכול להפריד בין הראיות הקבילות לאלה שלא.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%a4%d7%94/">עורכת דין מטעם המוסד לביטוח לאומי חשפה מסמך חסוי בתיק מסוים של התובע שמתנהל בבית הדין לעבודה. אותו מסמך הוגש בתיק אחר שמתנהל אף הוא בבית הדין לעבודה. האם חשיפת המסמך שלא בתיק שבו הוגש יש משום הפרה של החיסיון והגנת הפרטיות באופן שמזה את התובע בפיצויים?</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>התובעת הוכיחה פגיעה של ממש באורח החיים התקין שלה, אי נוחיות והטרדה של ממש מצד הנתבעים ובני משפחתם. ביהמ&#034;ש חייב את הנתבעים לפצות את התובעת בגין המטרד והפרת הפרטיות בסך של 60,000 ₪</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 19:28:49 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1897</guid>

					<description><![CDATA[<p>ת&#34;א (צפת) 59764-06-19 אוריאן מימון נ' אהרון עזרא .ענייננו בסכסוך שכנים בעלי חלקות גובלות המופרדות על ידי קיר תומך. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לקיר ההפרדה והשימוש בו. התובעת עתרה למתן צו להריסת המדרגות וחדר הילדים הבנויים בצמוד לקיר ההפרדה; צו מניעה שיאסור על הנתבעים להטריד אותה ואת בני משפחתה ולפגוע בפרטיותם. נוסף על כך, התובעת עתרה לפיצוי &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/"> <span class="screen-reader-text">התובעת הוכיחה פגיעה של ממש באורח החיים התקין שלה, אי נוחיות והטרדה של ממש מצד הנתבעים ובני משפחתם. ביהמ&#34;ש חייב את הנתבעים לפצות את התובעת בגין המטרד והפרת הפרטיות בסך של 60,000 ₪</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/">התובעת הוכיחה פגיעה של ממש באורח החיים התקין שלה, אי נוחיות והטרדה של ממש מצד הנתבעים ובני משפחתם. ביהמ&quot;ש חייב את הנתבעים לפצות את התובעת בגין המטרד והפרת הפרטיות בסך של 60,000 ₪</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-19-06-59764-294.doc">ת&quot;א (צפת) 59764-06-19 <strong>אוריאן מימון </strong>נ' <strong>אהרון עזרא</strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br>.<br>ענייננו בסכסוך שכנים בעלי חלקות גובלות המופרדות על ידי קיר תומך. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לקיר ההפרדה והשימוש בו. התובעת עתרה למתן צו להריסת המדרגות וחדר הילדים הבנויים בצמוד לקיר ההפרדה; צו מניעה שיאסור על הנתבעים להטריד אותה ואת בני משפחתה ולפגוע בפרטיותם. נוסף על כך, התובעת עתרה לפיצוי כספי בגין מטרד, אובדן הנאה, עוגמת נפש, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה.<br>.<br>בית המשפט פסק כלהלן:<br>סעד מסוג צו הריסה, במיוחד בבתי מגורים, הינו סעד מרחיק לכת. על התובעת היה להוכיח בראש ובראשונה את עצם חריגות הבנייה אשר גורמות לה לאי נוחות ולמטרד על מנת שבית המשפט ישקול מתן הסעד.<br>הוכחה באופן כללי הפרת חובה חקוקה וחריגה מהיתר הבנייה. אולם, לא הוכחה הטענה לבניית מדרגות הכניסה לבית הנתבעים בניגוד להיתר ובניית חדר הילדים בקו אפס. משכך, התובעת אינה זכאית לסעד מסוג צו הריסה. בנסיבות דנן, אין התובעת זכאית אף לפיצוי כספי בגין ראש נזק זה, שכן לא הוכחה חריגת הבנייה אשר היוותה, לטענת התובעת, את הסיבה לאי הנוחיות ולמטרד.<br>עם זאת, התובעת הוכיחה באמצעות צילומים וסרטונים שלא נסתרו כי הנתבעים מפריעים לה ומטרידים אותה באופן מתמשך וכי הפגיעה בה היא מהותית ואינה קלת ערך. הנתבעים ניסו להפחית ולצמצם מערך הפגיעה בתובעת וטענו לזוטי דברים. אולם, לא ניתן לקבל את הטענה שעה שכמות ההטרדות והימשכותן יוצרים אפקט מצטבר שלא ניתן להתעלם ממנו. התובעת הוכיחה פגיעה של ממש באורח החיים התקין שלה, אי נוחיות והטרדה של ממש מצד הנתבעים ובני משפחתם. התובעת הוכיחה כי הנתבעים הטרידו אותה ופגעו בפרטיותה.<br>אומנם מדובר בחוויה נוראית שהתובעת חוותה מצד שכניה, אך הסכום המצטבר אותו דרשה התובעת עבור ראשי הנזק בגין המטרד והפרת הפרטיות בסך 400,000 ₪, הינו סכום מופרז ובלתי מוסבר. עבור ראש נזק זה, יש לפצות את התובעת בסך 60,000 ₪. יש להורות לנתבעים להימנע מכל הטרדה והפרת פרטיות מצידם כלפי התובעת ובני משפחתה בכל דרך או באמצעות צד ג'.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/">התובעת הוכיחה פגיעה של ממש באורח החיים התקין שלה, אי נוחיות והטרדה של ממש מצד הנתבעים ובני משפחתם. ביהמ&quot;ש חייב את הנתבעים לפצות את התובעת בגין המטרד והפרת הפרטיות בסך של 60,000 ₪</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>בית המשפט קיבל באופן חלקי בלבד תביעה שהגישו שתי שוטרות כנגד המחלקה לחקירת שוטרים בגין חקירתן בצורה פולשנית ומשפילה. נפסק, כי בנסיבות העניין לא הייתה הצדקה לחקירה שכללה שאלות בוטות ומשפילות לרבות ירידה לפרטי פרטים ותיאורים פלסטיים של המעשים המיניים</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%93-%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 19:26:50 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1895</guid>

					<description><![CDATA[<p>ת&#34;א (מרכז) 11384-04-18 פלונית נ' מחלקה לחקירות שוטרים &#8211; מח&#34;ש  התובעות הן שוטרות במשטרת ישראל, שנחקרו כעדות על ידי המחלקה לחקירת שוטרים, במסגרת חקירה שנפתחה נגד מי שהיה בעת ההיא אחד המפקדים הבכירים במשטרה, ניצב ניסו שחם, ואשר לימים עמד לדין והורשע בעבירות של מעשה מגונה, הפרת אמונים והטרדה מינית בגין קיום יחסים עם שוטרות זוטרות ממנו. התובעות &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%93-%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%94/"> <span class="screen-reader-text">בית המשפט קיבל באופן חלקי בלבד תביעה שהגישו שתי שוטרות כנגד המחלקה לחקירת שוטרים בגין חקירתן בצורה פולשנית ומשפילה. נפסק, כי בנסיבות העניין לא הייתה הצדקה לחקירה שכללה שאלות בוטות ומשפילות לרבות ירידה לפרטי פרטים ותיאורים פלסטיים של המעשים המיניים</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%93-%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%94/">בית המשפט קיבל באופן חלקי בלבד תביעה שהגישו שתי שוטרות כנגד המחלקה לחקירת שוטרים בגין חקירתן בצורה פולשנית ומשפילה. נפסק, כי בנסיבות העניין לא הייתה הצדקה לחקירה שכללה שאלות בוטות ומשפילות לרבות ירידה לפרטי פרטים ותיאורים פלסטיים של המעשים המיניים</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/mechozi/ME-18-04-11384-44.doc">ת&quot;א (מרכז) 11384-04-18 <strong>פלונית </strong>נ' <strong>מחלקה לחקירות שוטרים &#8211; מח&quot;ש </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br>התובעות הן שוטרות במשטרת ישראל, שנחקרו כעדות על ידי המחלקה לחקירת שוטרים, במסגרת חקירה שנפתחה נגד מי שהיה בעת ההיא אחד המפקדים הבכירים במשטרה, ניצב ניסו שחם, ואשר לימים עמד לדין והורשע בעבירות של מעשה מגונה, הפרת אמונים והטרדה מינית בגין קיום יחסים עם שוטרות זוטרות ממנו. התובעות טוענות כי הן נחקרו בצורה פולשנית ומשפילה תוך חיטוט טורדני ומיותר בתחומים אינטימיים של חייהן ורמיסת נפשן וכבודן כך שזכויות היסוד שלהן לכבוד ולשמירה על הפרטיות המעוגנות בסעיפים 2 ו-7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעו בצורה לא מידתית ושלא לתכלית ראויה. עוד נטען כי החקירה נוהלה תוך פגיעה בזכויותיהן של התובעות על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, כי השאלות שהופנו אליהן עולות כדי הטרדה מינית כמשמעה בחוק למניעת הטרדה מינית, וכי על הנתבעת לפצותן בגין הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מהחקירה מכוח עוולת הרשלנות ומכוח העוולה של הפרת חובה חקוקה.<br>.<br>בית המשפט פסק כלהלן:<br>אין יסוד לטענה כי עצם החקירה בעניין הקשר האינטימי שהתנהל בין שחם לכל אחת מהתובעות מהווה פגיעה בזכותן של התובעות לפרטיות ולשמירת המידע על מערכת היחסים שניהלו עם שחם לעצמן.<br>התובעות, שהן שוטרות, היו יכולות לצפות כי ניהול קשר אינטימי עם בעל דרגה בכירה שהן מצויות עימו ביחסי כפיפות ישירים או עקיפים, עלול להיות נושא לחקירה פלילית או לבירור משמעתי, גם אם מדובר בקשר מוסכם.<br>גם בנסיבות שבהן התובעת לא שיתפה פעולה בחקירה וניסתה להגן על &quot;הסוד&quot; של עצם קיום היחסים האינטימיים, חשיבות החקירה והאינטרס הציבורי שבקיומה, לא מצדיקים שאלות בוטות ופולשניות מקום שגם לשיטת הנתבעת בתחילת החקירה היה חשד שהתובעת, היא נפגעת עבירת מין. בהמשך החקירה, לאחר שהתובעת הבהירה כי לא נעשה דבר בניגוד לרצונה, לא היה מקום לחקירה בוטה, פולשנית ומציצנית תוך ירידה לפרטי פרטים של המעשה המיני.<br>טענתן של התובעות כי התנהלות החוקרים מקימה להן עילת תביעה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, נדחתה. נקבע, כי יש לבחון את הדברים בהתחשב במכלול הנסיבות. מדובר בחקירה שהתמקדה בשאלת קיום קשרים מיניים. חקירה מסוג זה כרוכה מעצם טיבה בפגיעה בפרטיות ובשאלות שנוגעות לקשר המיני בכלל ולשאלת ההסכמה לקשר המיני בפרט. כאשר זהו הקשר הדברים, גם אם נקבע כי שאלות מסוימות חרגו מגדר הסביר והנדרש לצרכי החקירה, הדברים אינם עולים כדי הטרדה מינית כמשמעה בחוק למניעת הטרדה מינית.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%93-%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%94/">בית המשפט קיבל באופן חלקי בלבד תביעה שהגישו שתי שוטרות כנגד המחלקה לחקירת שוטרים בגין חקירתן בצורה פולשנית ומשפילה. נפסק, כי בנסיבות העניין לא הייתה הצדקה לחקירה שכללה שאלות בוטות ומשפילות לרבות ירידה לפרטי פרטים ותיאורים פלסטיים של המעשים המיניים</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מהי הזכות אותה יש להעדיף – זכותו של מאומץ בגיר לדעת את זהות הוריו הגנטיים או זכות הוריו שמסרוהו לאימוץ המסרבים לחשיפתם ורצונם לשמור על פרטיותם? יש לשקול כל מקרה לנסיבותיו, לאזן בין אינטרס ההורה, מצבו, ונסיבותיו אל מול אלו של המאומץ ועל יסוד אלה להכריע – תחילה, עו&#034;ס על פי חוק האימוץ ובאם לא נוחה דעתו של המאומץ מעמדתה של העו&#034;ס, ובהמשך לכך– ביהמ&#034;ש. ביישום לענייננו, נוכח נסיבות הענין והשפעתה הקיצונית של אפשרות חשיפת פרטי האם על מצבה הנפשי ומרקם חייה, לא נמצא להתערב בהחלטת ביהמ&#034;ש לענייני משפחה כי בנסיבות ענייננו זכותה של האם הביולוגית לפרטיות גוברת</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a3-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%95/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 19:23:22 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1893</guid>

					<description><![CDATA[<p>עמ&#34;צ (תל אביב-יפו) 14698-09-22 פלונית נ' היועצת המשפטית לממשלה אצל משרד הרווחה והבטחון החברתי  .ערעור על פס&#34;ד של ביהמ&#34;ש לענייני משפחה אשר דחה את תביעת המערערת (כבת 54) לעיין בתיק האימוץ שלה, לאתר את אמה הביולוגית וכפועל יוצא מכך לקבל מידע אודות זהות אביה. ביהמ&#34;ש קמא קבע, כי זכותה של האם הביולוגית – אלמנה כבת 75 שמסרה את &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a3-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%95/"> <span class="screen-reader-text">מהי הזכות אותה יש להעדיף – זכותו של מאומץ בגיר לדעת את זהות הוריו הגנטיים או זכות הוריו שמסרוהו לאימוץ המסרבים לחשיפתם ורצונם לשמור על פרטיותם? יש לשקול כל מקרה לנסיבותיו, לאזן בין אינטרס ההורה, מצבו, ונסיבותיו אל מול אלו של המאומץ ועל יסוד אלה להכריע – תחילה, עו&#34;ס על פי חוק האימוץ ובאם לא נוחה דעתו של המאומץ מעמדתה של העו&#34;ס, ובהמשך לכך– ביהמ&#34;ש. ביישום לענייננו, נוכח נסיבות הענין והשפעתה הקיצונית של אפשרות חשיפת פרטי האם על מצבה הנפשי ומרקם חייה, לא נמצא להתערב בהחלטת ביהמ&#34;ש לענייני משפחה כי בנסיבות ענייננו זכותה של האם הביולוגית לפרטיות גוברת</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a3-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%95/">מהי הזכות אותה יש להעדיף – זכותו של מאומץ בגיר לדעת את זהות הוריו הגנטיים או זכות הוריו שמסרוהו לאימוץ המסרבים לחשיפתם ורצונם לשמור על פרטיותם? יש לשקול כל מקרה לנסיבותיו, לאזן בין אינטרס ההורה, מצבו, ונסיבותיו אל מול אלו של המאומץ ועל יסוד אלה להכריע – תחילה, עו&quot;ס על פי חוק האימוץ ובאם לא נוחה דעתו של המאומץ מעמדתה של העו&quot;ס, ובהמשך לכך– ביהמ&quot;ש. ביישום לענייננו, נוכח נסיבות הענין והשפעתה הקיצונית של אפשרות חשיפת פרטי האם על מצבה הנפשי ומרקם חייה, לא נמצא להתערב בהחלטת ביהמ&quot;ש לענייני משפחה כי בנסיבות ענייננו זכותה של האם הביולוגית לפרטיות גוברת</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td></td><td><a href="https://www.facebook.com/sharer.php?u=https%3a%2f%2fwww.nevo.co.il%2fGeneral%2fFbRedirect.aspx%3furl%3d%252fpsika_word%252fmechozi%252fME-22-09-14698-33.doc" target="_blank" rel="noreferrer noopener"></a></td></tr><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/mechozi/ME-22-09-14698-33.doc">עמ&quot;צ (תל אביב-יפו) 14698-09-22 <strong>פלונית </strong>נ' <strong>היועצת המשפטית לממשלה אצל משרד הרווחה והבטחון החברתי </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2">.<br>ערעור על פס&quot;ד של ביהמ&quot;ש לענייני משפחה אשר דחה את תביעת המערערת (כבת 54) לעיין בתיק האימוץ שלה, לאתר את אמה הביולוגית וכפועל יוצא מכך לקבל מידע אודות זהות אביה. ביהמ&quot;ש קמא קבע, כי זכותה של האם הביולוגית – אלמנה כבת 75 שמסרה את המערערת לאימוץ בהיותה בת 19, מבית דתי, ולאחר מכן הקימה משפחה חדשה – כי החסיון שחל על ההליך ביחס אליה ימשיך לחול – גוברת על זכותה של התובעת (המאומצת) לגלות מי היא אימה הביולוגית.<br>.<br>ביהמ&quot;ש המחוזי דחה את הערעור מהטעמים הבאים:<br>סע' 30 (ב) לחוק אימוץ ילדים, תשמ&quot;א-1981קובע &quot;לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב העובד הסוציאלי לבקשה, רשאי ביהמ&quot;ש להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ&quot;. הוראת חוק זו שינתה את הוראת סע' 27 (3) לחוק אימוץ ילדים – 1960 שקבעה כי לא תהא כל הגבלה על זכותו של מאומץ לעיין בפנקס האימוצים מעת שבגר.<br>בדברי ההסבר להצעת החוק הוטעם השינוי הנ&quot;ל בכך ש&quot;העיון של מאומץ בפנקס בגיל 18 כשהוא עדיין בגיל ההתבגרות, ללא כל צורך בהרשאת ביהמ&quot;ש או פקיד האימוץ, עלול לגרום סבל רב הן למאומץ והן להוריו הטבעיים, שיתכן שהקימו משפחות טיבעיות משלהם&#8230;&quot;.<br>לטענת המערערת, לא בכדי הודגש בדברי ההסבר הנזכרים &quot;מאומץ בגיל 18&quot; כשהוא עדיין בגיל ההתבגרות, מתוך הבנה כי הגילוי שיגלה עלול לפגוע בו עצמו בהתייחס לגילו הצעיר ורגישותו, ואולם בנדון עסקינן במערערת בת 54, אם לילדים, אשר אין חשש שהגילוי יפגע בה. לא נמצא ממש בטענה. דברי ההסבר מפנים את הזרקור דווקא לעבר ההורה הביולוגי ולמשפחתו, אשר הגילוי עלול לפגוע בהם. אמנם האם הביולוגית אינה מצויה בראשית חייה המשפחתיים, אך לאור נסיבות חייה וסביבתה חששה לא עומעם או התפוגג עם חלוף הזמן. גישה זהירה זו השמה על לב אף את אינטרס ההורה הביולוגי, אומצה גם בדו&quot;ח הועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים – 1981 והליכי אימוץ ילדים בישראל. &quot;אלה המשיכו בחייהם לאחר שמסרו את ילדם לאימוץ, פעמים רבות תוך שמירת הסוד מקרוביהם ומכריהם (כבענייננו) וניתקו את הקשר האישי והמשפטי מילדם כניסתו של המאומץ לחייהם, על פי רצונו הוא עשויה לפגוע בהם ובבני משפחתם. פעמים רבות מדובר בנערה צעירה שמסרה את הילד לאימוץ בנסיבות קשות והצליחה לשקם את חייה, ובהיותה אישה בוגרת היא חוששת כי גילוי הסוד יביא לפגיעה במרקם החיים החדשים שבנתה – הן ברמה החברתית והן ברמה הפסיכולוגית אישית.<br>כך בענייננו, האם היא אישה שבצעירותה נקלעה למצוקה והרתה שלא לרצונה וללא ידיעת סביבתה, שהיא סביבה דתית, היא מסרה את התינוק עם היוולדו שיקמה את חייה והקימה בית ומשפחה, אשר אינם מודעים כלל לאותו פרק בסיפור חייה. נקל לשער את שעלול להתרחש לפרטי המשפחה עם היוודעו של הסוד – איננו יכולים לאמוד את הנזק שיגרם לאם הביולוגית עצמה או לנזק שיגרם לקרוביה. וראיה לדבר מצבה הנפשי הקשה של האם בכל פעם שפנו אליה בעניין מטעם השירות למען הילד, וזאת נוכח חששה מכך שסודה אותו הסתירה כל ימי חייה מבעלה, אשר הלך בין לבין לבית עולמו, מילדיה ונכדיה, יתגלה למי מהם ומהשלכה שיהא לדבר עליה ועליהם.<br>בדו&quot;ח הועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים הומלץ כי &quot;במקרה של סירוב של ההורה למסירת מידע אודותיו, יש לכבד את רצונו ולהימנע ממסירת המידע למאומץ, למעט במקרים קיצוניים במיוחד בהם יוכל ביהמ&quot;ש לאשר את מסירת המידע למרות התנגדות ההורה הביולוגי, כמו במקרה של צורך בריאותי, אם כי בדרך כלל גם צורך זה יוכל לקבל מענה במסירת פרטים בלתי מזהים&quot;.<br>אין משמעות הדבר, כטענת המערערת, כי ההורה הביולוגי יוכל, תמיד &quot;להטיל וטו&quot; על בקשת המאומץ או כי זכות ההורה הביולוגי לפרטיות תגבר תמיד על זכותו הקמאית של המאומץ לגלות פרטים על זהותו. משמעות הדבר הינה כי יש לשקול כל מקרה לנסיבותיו, לאזן בין אינטרס ההורה, מצבו, ונסיבותיו אל מול אלו של המאומץ ועל יסוד אלה להכריע – תחילה, עו&quot;ס על פי חוק האימוץ ובאם לא נוחה דעתו של המאומץ מעמדתה של העו&quot;ס, ובהמשך לכך– ביהמ&quot;ש. דרך זהירה זו ראוי לאמץ אף בנדון דנן, נוכח נסיבות הענין והשפעתה הקיצונית של אפשרות חשיפת פרטי האם על מצבה הנפשי ומרקם חייה.<br>מסקנה זו עולה אף מתוך הפסיקה המעטה הקיימת בנדון, ממנה עולה כי ככלל, אין לכפות על הורה סרבן את גילוי זהותו או לחייבו לקיים מפגש עם ילדו הביולוגי וכי יש לאזן בין השיקולים השונים ולהכריע בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו.<br>מילים אחרות, שיקול טובתו של המאומץ אינו שיקול אחד ויחיד העולה במעלתו על כלל השיקולים האחרים ומבטלם. שיקול טובת ההורה שעשה את אחת ההחלטות הקשות ביותר של בן אנוש בחייו – להינתק מילדו – עצמו ובשרו – וזאת בין אם מחמת מצוקה כזו או אחרת ובין אם מטעמים אחרים, אף הוא שיקול רב ערך אשר יש לבחון אותו בזהירות על מול זכות הידיעה של המאומץ.<br>לסיום הובהר כי אי חשיפת זהותה של האם הביולוגית כיום, אינה שומטת את הקרקע תחת זכותה של המערערת לטעון בעתיד (לאחר פטירת האם הביולוגית) לזכאות בירושת האם הביולוגית. ביהמ&quot;ש יוכל לפסוק בנדון לאחר הפעלת שיקול דעת, בהתאם לטיעונים שיובאו בפניו ובהתחשב בשינוי הנסיבות.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a3-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%95/">מהי הזכות אותה יש להעדיף – זכותו של מאומץ בגיר לדעת את זהות הוריו הגנטיים או זכות הוריו שמסרוהו לאימוץ המסרבים לחשיפתם ורצונם לשמור על פרטיותם? יש לשקול כל מקרה לנסיבותיו, לאזן בין אינטרס ההורה, מצבו, ונסיבותיו אל מול אלו של המאומץ ועל יסוד אלה להכריע – תחילה, עו&quot;ס על פי חוק האימוץ ובאם לא נוחה דעתו של המאומץ מעמדתה של העו&quot;ס, ובהמשך לכך– ביהמ&quot;ש. ביישום לענייננו, נוכח נסיבות הענין והשפעתה הקיצונית של אפשרות חשיפת פרטי האם על מצבה הנפשי ומרקם חייה, לא נמצא להתערב בהחלטת ביהמ&quot;ש לענייני משפחה כי בנסיבות ענייננו זכותה של האם הביולוגית לפרטיות גוברת</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות מז&#034;פ, מעבדת דנ&#034;א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד&#034;פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד&#034;פ. כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ&#034;א, שכן מדובר בהנחיות כלליות. עוד נקבע, כי &#034;תרשומות פנימיות&#034; לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 19:18:16 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1891</guid>

					<description><![CDATA[<p>בש&#34;פ 4981-23 פלוני נ' מדינת ישראל  .ערר על החלטה של בימ&#34;ש מחוזי לנוער, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לגילוי חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד&#34;פ. רקע: לעורר מיוחסות עבירות שונות בנסיבות מעשה טרור. ראיה מרכזית נגד העורר היא חוות דעת של מעבדת דנ&#34;א ביחס לדנ&#34;א שנמצא על גבי אבן שהייתה בזירת האירוע מושא כתב האישום. בהחלטה מושא הערר נדחתה &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e/"> <span class="screen-reader-text">ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות מז&#34;פ, מעבדת דנ&#34;א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד&#34;פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד&#34;פ. כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ&#34;א, שכן מדובר בהנחיות כלליות. עוד נקבע, כי &#34;תרשומות פנימיות&#34; לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e/">ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות מז&quot;פ, מעבדת דנ&quot;א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד&quot;פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד&quot;פ. כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ&quot;א, שכן מדובר בהנחיות כלליות. עוד נקבע, כי &quot;תרשומות פנימיות&quot; לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/23049810-J08.doc">בש&quot;פ 4981-23 <strong>פלוני </strong>נ' <strong>מדינת ישראל </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br>.<br>ערר על החלטה של בימ&quot;ש מחוזי לנוער, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לגילוי חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד&quot;פ. רקע: לעורר מיוחסות עבירות שונות בנסיבות מעשה טרור. ראיה מרכזית נגד העורר היא חוות דעת של מעבדת דנ&quot;א ביחס לדנ&quot;א שנמצא על גבי אבן שהייתה בזירת האירוע מושא כתב האישום. בהחלטה מושא הערר נדחתה בקשת העורר להעביר לידיו את נהלי מעבדת הדנ&quot;א והמעבדה הביולוגית; &quot;כל נוהל וכל ראיה&quot; על תיקוף הכלים בהם נעשה שימוש במסגרת בדיקות המעבדה בעניינו; המדגם המלא שעל בסיסו נקבעה הסטטיסטיקה בחוות הדעת וכל חומר הקשור אליו – תוך שנקבע בין היתר כי המסגרת המתאימה לדון בבקשה לקבלת החומרים הנ&quot;ל היא במסגרת סעיף 108 לחסד&quot;פ, כך שהבקשה תישמע לגופה בפני ההרכב שדן בתיק העיקרי. בנוסף, נדחתה בקשת העורר כי חומרים שהעבירה אליו המשיבה באופן שלדבריו אינו מאפשר את קריאתם, אלא באמצעות שימוש במכשיר ייעודי אשר אין ברשותו, יועברו לידיו בקבצי PDF או אקסל.<br>.<br>ביהמ&quot;ש העליון (השופט י' אלרון) דחה את הערר מהטעמים הבאים:<br>הסוגיה המרכזית העולה מהערר היא האם בקשת העורר לחומרי חקירה נכנסת לגדרו של סעיף 74 או סעיף 108 לחסד&quot;פ.<br>סעיף 74(א)(1) לחסד&quot;פ קובע כי &quot;רשאים הנאשם וסנגורו [&#8230;] לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה [&#8230;]&quot;. בפסיקה אומץ מבחן גמיש לקביעת המושג &quot;חומר חקירה&quot;, אשר במסגרתו כל מקרה נבחן לגופו לפי מידת הרלוונטיות והזיקה של החומר המבוקש לאישום. כמו כן, נקבע כי יש להעניק למושג זה פרשנות מרחיבה, כך שיכלול גם חומר הקשור &quot;לפריפריה של האישום&quot;.<br>יחד עם זאת, נקבע כי אין לקבל בקשות כלליות וספקולטיביות הנעשות מתוך תקווה שיימצא דבר מה שיוכל לסייע לעורר. כן נקבע כי כאשר מסירת חומר מסוים עלולה לפגוע באינטרסים מוגנים אחרים, יש לאזן בין פגיעה זו לבין התועלת שתצמח מהחומר להגנת הנאשם – ככל שהתועלת שבהעברת החומר לנאשם מצומצמת יותר, תינתן עדיפות לאינטרסים המוגנים הנפגעים ממנה.<br>בימ&quot;ש זה, אשר נדרש בעבר לסוגיה זו בעניינים אחרים, קבע, כי ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות המחלקה לזיהוי פלילי, מעבדת דנ&quot;א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד&quot;פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד&quot;פ, כך שהיא תשמע לגופה בפני ההרכב שדן בתיק העיקרי. כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ&quot;א, שכן מדובר בהנחיות כלליות אשר אינן מייחסות לתיק זה או אחר. עוד נקבע, כי &quot;תרשומות פנימיות&quot; לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה.<br>לא הוכח בענייננו קיומן של נסיבות המצדיקות את שינוי ההלכה שנקבעה בעניין זה. העורר מבקש לקבל לידיו, כאמור, &quot;כל נוהל וכל ראיה&quot; על תיקוף הכלים שנעשה בהם שימוש בבדיקות שנערכו בעניינו כאשר בא-כוחו שב וחוזר על בקשותיו לקבלת 'חומרי חקירה' פעם אחר פעם, בניסיון לקבל החלטה אשר שונה מההלכה. עוד צוין כי גם על פי העולה מהגדרת המבוקש בלבד, ניתן ללמוד על הכוללניות של הבקשה ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. למרות האמור ביהמ&quot;ש מוצא לבחון את הבקשה לגופה.<br>כעולה מעמדת המשיבה, מדובר בנהלי/הנחיות עבודה פנימיים, אשר אינם יוצרים &quot;סטנדרט&quot; לבדיקה ראויה אלא משמשים לנוחותם של עובדי המעבדות והעורר לא הצביע על טעם המצדיק את העברת הנהלים המבוקשים לטובת הגנתו. לנוכח האמור, ובשים לב להלכה כי תרשומות פנימיות אינן מהוות ככלל &quot;חומר חקירה&quot;, אין לאפשר לעורר לעיין בנהלים המבוקשים מכוח סעיף 74 לחסד&quot;פ.<br>בכל הנוגע להליך תיקוף הכלים, הליך התיקוף מבוצע לפי פרוטוקולים פומביים חיצוניים הזמינים לכל, על כן, ככל שלעורר יש השגות כלפי הליך תיקוף הכלים והשימוש שנעשה בהם, באפשרותו לבוחנם בעזרת מומחה אשר ישווה את תוצאות התיקוף למול פרוטוקולי התיקוף הפומביים. זאת ועוד, העורר אף לא העלה כל פגם קונקרטי שנפל בעבודת המעבדות. אין לקבל את בקשתו, אשר הועלתה לראשונה בדיון בבימ&quot;ש זה, להציג לביהמ&quot;ש חומר חסוי נוסף במעמד צד אחד. ככל שלעורר יש טענות נוספות אשר לא הובאו לפני ביהמ&quot;ש המחוזי או בהודעת הערר – אין זו המסגרת לבררן.<br>יש לדחות גם את טענות העורר אף ביחס לקבלת נתוני המדגם הסטטיסטי, זאת, מחמת פגיעה בפרטיות הנבדקים שפרטיהם מצויים במאגר, ומאחר שלעורר הועברה טבלת שכיחויות של אללים באוכלוסייה הכללית, אשר באפשרותו להסתמך עליה בעת חקירת מומחי התביעה. מאחר שלפי הנטען יש קושי טכני בהעברת קבצי האיפיון הגנטי שהעורר קיבל בפורמט ייעודי, אך העורר רשאי לפנות למומחה דנ&quot;א פורנזי מטעמו, שבאפשרותו יהיה לפתוח את הקבצים שהועברו אליו &#8211; טענות העורר במישור זה נדחות אף הן.<br>כפי שהובהר בביהמ&quot;ש המחוזי, בהתאם לסעיף 108 לחסד&quot;פ, מותב שידון בתיק העיקרי בהתאם לסעיף 108 לחסד&quot;פ, להבדיל מדיון בבקשה בגדרו של סעיף 74 לחסד&quot;פ, בפני שופט שאינו דן בהליך העיקרי, יוכל לתת החלטה מושכלת יותר, לקראת שמיעת עדויות אנשי המעבדה ובמהלכן ותוך כדי חקירת המומחים, נוכח בקיאותו בפרטי התיק, וכן יוכל להעריך בצורה מיטבית את הרלוונטיות של החומר להגנת הנאשם ואת משקלו, מה גם שבמידת הצורך יוכל המותב להורות על העברת חומרים נוספים לעיון ההגנה.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e/">ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות מז&quot;פ, מעבדת דנ&quot;א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד&quot;פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד&quot;פ. כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ&quot;א, שכן מדובר בהנחיות כלליות. עוד נקבע, כי &quot;תרשומות פנימיות&quot; לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האם תמונת של קטין ללא הסכמת הוריו מהווה פגיעה בפרטיות? האם הוא מהווה לשון הרע</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%95%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 18:45:14 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1889</guid>

					<description><![CDATA[<p>ת&#34;ק (ראשון לציון) 11033-07-22 גיא אלדד נ' נתנאל שריקי .בעמוד פייסבוק הנושא את שם הנתבע 1 פורסמו תמונותיו של קטין, בעת חגיגת בר מצווה. התמונות פורסמו מבלי שניתנה לכך הסכמת אביו של הקטין, ופרסומן נמשך גם לאחר שהאב הביע התנגדות לפרסום ודרש להפסיקו – עד שהוסרו לאחר הגשת כתב התביעה. האם מצב דברים זה מהווה פגיעה בפרטיות? האם &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%95%d7%94/"> <span class="screen-reader-text">האם תמונת של קטין ללא הסכמת הוריו מהווה פגיעה בפרטיות? האם הוא מהווה לשון הרע</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%95%d7%94/">האם תמונת של קטין ללא הסכמת הוריו מהווה פגיעה בפרטיות? האם הוא מהווה לשון הרע</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-S-22-07-11033-629.doc">ת&quot;ק (ראשון לציון) 11033-07-22 <strong>גיא אלדד </strong>נ' <strong>נתנאל שריקי</strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br>.<br>בעמוד פייסבוק הנושא את שם הנתבע 1 פורסמו תמונותיו של קטין, בעת חגיגת בר מצווה. התמונות פורסמו מבלי שניתנה לכך הסכמת אביו של הקטין, ופרסומן נמשך גם לאחר שהאב הביע התנגדות לפרסום ודרש להפסיקו – עד שהוסרו לאחר הגשת כתב התביעה. האם מצב דברים זה מהווה פגיעה בפרטיות? האם הוא מהווה עשיית לשון הרע? ואם כן, מה הסעד המתאים בנסיבות העניין?<br>.<br>בית המשפט פסק כלהלן:<br>קיימת יריבות בין התובע והנתבעים. לפי כל המבחנים שנקבעו בפסיקה, ראוי לשייך את עמוד הפייסבוק הנושא את שם הנתבע 1 – לנתבע 1 עצמו. משכך, קמה יריבות בין התובע ובין הנתבע 1 ביחס לפרסום תמונת בנו של התובע בעמוד זה.<br>פרסום התמונות מהווה פגיעה בפרטיות.<br>יש לקבל את הטענה לפיה פרסום תמונת בנו של התובע בעמוד הפייסבוק של הנתבע עונה על ההגדרה &quot;פגיעה בפרטיות&quot; כהגדרתה בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, אם נעשתה ללא הסכמה – כפי שקובע סעיף 1 לחוק.<br>פרסום תמונות בנו של התובע פגע בפרטיותו, ללא הסכמת מייצגיו ולמצער על אף התנגדות אביו – כאחד ממייצגיו. מעת שיגורה של ההתנגדות, ועד שהוסרו התמונות לאחר הגשת כתב התביעה – פרסום התמונות מהווה פגיעה בפרטיות מושא הצילום, בנו של התובע, כהגדרתה בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות – &quot;שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח&quot;.<br>פרסום התמונות אינו מהווה לשון הרע; הכיתוב – אינו מהווה פרסום לשון הרע במחדל. הגדרת פרסום כלשון הרע, אך בשל פריט מידע שנפקד ממנו, רחבה מהמנעד שמאפשרת ההגדרה הקבועה בחוק איסור לשון הרע. היא עלולה לפגוע בחופש הביטוי, להרחיב יתר על המידה את עילת התביעה מכוח החוק, וליצור מגננות, שסופן – מי יישורנו.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%95%d7%94/">האם תמונת של קטין ללא הסכמת הוריו מהווה פגיעה בפרטיות? האם הוא מהווה לשון הרע</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>המכתב ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין ועותק הפנייה ללשכת עורכי הדין למאמנה של התובעת מהווים פרסום לשון הרע. הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי עומדות לו מי מההגנות מכוח החוק. יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪</title>
		<link>https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a9%d7%a9%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adminkyma]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 24 Dec 2023 18:42:49 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.dpo-israel.co.il/?p=1887</guid>

					<description><![CDATA[<p>ת&#34;א (נתניה) 153-02-19 דריה לזבניק נ' אריה פרא  .התובעת, עורכת דין בהכשרתה, הגישה תביעה כספית, על סך 350,000 ₪, בגין ארבעה פרסומים המהווים, לדבריה, עוולות לשון הרע והפרת הגנת הפרטיות..בית המשפט קבע כלהלן:הפרסום השלישי הוא מכתב ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין, שכותרתו &#34;התנגדות לקבלת לזבניק דריה ללשכת עורכי הדין בישראל&#34;. במכתב המופנה ללשכת עורכי הדין מייחס הנתבע לתובעת &#8230;</p>
<p class="read-more"> <a class="" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a9%d7%a9%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa/"> <span class="screen-reader-text">המכתב ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין ועותק הפנייה ללשכת עורכי הדין למאמנה של התובעת מהווים פרסום לשון הרע. הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי עומדות לו מי מההגנות מכוח החוק. יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪</span> לקריאה »</a></p>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a9%d7%a9%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa/">המכתב ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין ועותק הפנייה ללשכת עורכי הדין למאמנה של התובעת מהווים פרסום לשון הרע. הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי עומדות לו מי מההגנות מכוח החוק. יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<figure class="wp-block-table"><table><tbody><tr><td colspan="2"><a href="https://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-19-02-153-103.doc">ת&quot;א (נתניה) 153-02-19 <strong>דריה לזבניק </strong>נ' <strong>אריה פרא </strong></a></td></tr><tr><td colspan="2"></td></tr><tr><td colspan="2"><br>.<br>התובעת, עורכת דין בהכשרתה, הגישה תביעה כספית, על סך 350,000 ₪, בגין ארבעה פרסומים המהווים, לדבריה, עוולות לשון הרע והפרת הגנת הפרטיות.<br>.<br>בית המשפט קבע כלהלן:<br>הפרסום השלישי הוא מכתב ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין, שכותרתו &quot;התנגדות לקבלת לזבניק דריה ללשכת עורכי הדין בישראל&quot;. במכתב המופנה ללשכת עורכי הדין מייחס הנתבע לתובעת התנהגויות שליליות והאשמות חמורות, וודאי בכל הנוגע למי שמתעתדת להתקבל כחברה בלשכת עורכי הדין. כך, מתוארת התובעת במכתב כאלכוהוליסטית, בעלת עבר פלילי, כמי שמתרועעת עם עבריין שהורשע בייבוא סמים קשים, ואף כמי שנוהגת לשקר במשטרה ובבית המשפט. לפיכך, יש באמור במכתב זה כדי להוות &quot;לשון הרע&quot; כלפי התובעת.<br>בניגוד לפרסומים הראשון והשני, לגביהם נקבע כי עומדת לנתבע הגנת תום הלב, הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי עומדות לו מי מההגנות מכוח החוק ביחס לפרסום השלישי. המסקנה בכל הנוגע לפרסום השלישי כוחה יפה גם ביחס לפרסום הרביעי, בכל הנוגע לצירוף עותק הפנייה ללשכת עורכי הדין למאמנה של התובע באותה העת.<br>באשר לגובה הפיצוי, יש לקחת בחשבון כי הפרסום המופנה ללשכת עורכי הדין כלל האשמות חמורות כלפי התובעת, לרבות ייחוס של מעשים פליליים, שיש בהם כדי להטיל דופי בתובעת ובהתאמתה לשמש כעורכת דין. התובעת העידה כי נאלצה להשיב בכתב למכתבו הפוגעני של הנתבע ואף התייצבה לשימוע בפני ועדת ההתמחות. מנגד, יש לקחת בחשבון כי עסקינן בפנייה לרשות מוסמכת המורגלת בקבלת תלונות, ושיש בידה הכלים לבחון תלונות או התנגדויות המוגשות לה, כי לא מדובר בפרסום בתפוצה רחבה אלא באופן ממוקד, וכי בסופו של דבר לא חל עיכוב בקבלתה של דירה ללשכה. כמו כן, לאחר בחינת הראיות, אין לקבוע כיהפרסום נעשה בכוונת זדון. במכלול השיקולים הרלבנטיים, יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪.<br>פורסם בנבו </td></tr></tbody></table></figure>
<p>The post <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a9%d7%a9%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa/">המכתב ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין ועותק הפנייה ללשכת עורכי הדין למאמנה של התובעת מהווים פרסום לשון הרע. הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי עומדות לו מי מההגנות מכוח החוק. יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪</a> appeared first on <a rel="nofollow" href="https://www.dpo-israel.co.il">DPO</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
